איך לטפל ולהתמודד עם לחצים באמצעות תזונה

איך לטפל ולהתמודד עם לחצים באמצעות תזונה

חברים יקרים, מאמר זה אנו נלמד כיצד להתמודד עם מתחים ולחצים באמצעות תזונה מיטיבה הכוללת מזון בריא איכותי, עשבי מרפא ותוספי מזון. כשתגמרו לקרוא מאמר זה תוכלו לצעוד לכיוון השינוי המיוחל ותחושו אותו במשך הזמן. 

ישנו קשר הדוק בין הגוף לנפש. הגוף והנפש מושפעים זה מזה  ומשפיעים זה לזה. כאשר הנפש במיטבה ניכר בגוף ובחוסנו וכאשר הגוף במיטבו, הדבר ניכר על תכונותיו של האדם.

הצעד הראשון שעלינו לעשות הוא להתרחק מדברים היוצרים אצלנו מתחים ולחצים. החיים בעידן המודרני לא כחיים בעידן הקודם. העידן המודרני מאופיין בעומס רב ומגוון שהחיים המודרניים חושפים בפנינו ומאתגרים אותנו. עומס זה עלול לגרור אותנו ללחצים מסוגים שונים ולקשיים המביאים אותנו לחוסר תפקוד. בעבר החממה המשפחתית האדוקה והסביבה התומכת פעמים רבות הן אלו אשר פתרו את הלחצים ועצרו בעדם שלא להגיע ללחצים בלתי נשלטים.

 

מה זה מתח ומה זה לחץ:

לחץ נפשי מתיחס למתח רגשי מתמשך הנגרם מנסיבות, מצבים או ארועים מאתגרים הגדולים מעל האפשרות של האדם להתמודד עמם ומביא להפרת מצב האיזון בו מצוי האדם. לעומתו מתח זה מצב שמלווה את העשיה של האדם ופעמים אף מעודד אותו ליצירה.

עם לחץ נפשי ומתח תמידי עלולים להיווצר חסרים תזונתיים רבים המשפיעים על הגוף או מושפעים מהגוף.

כשחוסרים אלו מתבטאים בתוספי מזון הכרחיים יכולים הם להביא לידי מחלות.

תוספי המזון העיקריים שחסרים בגוף בזמן מתח ולחץ מתמשך הם: ויטמין B על כל נגזרותיו, במיוחד B1,6 B, חומצה פנטוטנית, חומצה פולית, ויטמין B12, מגנזיום וויטמין C.כדי לאזן את הגוף יש להשיב את החוסרים במיוחד את החומצה פנטוטנית המכונה B5.

 

הארוחה הכי מזינה ואפשר לאמר גם הכי מבריאה ובונה נוגדנים ללחצים ומתחים היא ארוחת הבֹּקֶר. מאחר ויש חשיבות רבה לתזונה של הבוקר אתן לכם 3 טיפים הקשורים לתזונה זו.

 

  

טיפ ראשון:

כדאי מאוד לפתוח את היום בארוחה על בסיס דיסת שבולת שועל.

מזון זה מספק אבות מזון רבים, עשיר בסיבים תזונתיים, משביע ויוצר אנרגיה שלה השפעה על עולם הרגשות.

בשיבולת שועל יש תכולה גבוהה של תיאמין = ויטמין B1 הקשורה בחיזוק מערכת  העצבים ובתמיכה בו ואף עשירה בניאצין, ויטמין B3, שאף לה יש קשר למערכת העצבים.

כמו כן בשיבולת עצמה יש חומרים מסוימים הקשורים עם הרגעת העצבים.

את הדיסה יש לבשל ביחס של 1:2 (כוס אחת שלש יבולת על שתי כוסות מים) להוסיף לו סילאן תמרים ולאכול לשובע. קודם כל מרתיחים את המים ולחלופין את החלב או החלב עם המים, אח"כ מערבבים היטב את תכולת השיבולת עד להתבשלותה ולבסוף מוסיף ממתיק טבעי שהוא משתלב עם הדיסה המבריאה והוא: סילאן ללא סוכר.

 

טיפ שני:

לאחר הארוחה יש לצרוך חליטת מצחים רגיעונית המורכבת מ-מליסב, ורבנה, טיליה, בזיליקום. צמחים מאוד מרגיעים ולהם אפקט מחזק את מערכת העצבים.

 

טיפ שלישי:

עם הארוחה ליטול ויטמין B קומפלס איכותי שלו השפעה על גוף-נפש ומחזק מערכת העצבים.

 

תזונה איכותית למצבי לחץ

מפרט מזון:

סלרי, קלחי חסה, גרגרנית, חומץ תפוחים, אננס, שזיף, אגוז מלך, דג סלמון, ביצי חופש, תות שדה אורגני, דוחן, כוסמת, אבוקדו, גרעיני דלעת, שיבולת שועל, לימון, שעורה נבוטה, אמרנט, מי ורדים, אזוב, אספרג, תמר, מנגו, ירקות עלים ירוקים ובמיוחד עלי לפת, לפת, שוקולד מריר, צנובר ואתרוג.

 

צמחי מרפא:

מרוה, לואיזה, מליסה, בבונג, ורבנה, רוזמרין, בזיליקום מנטה.

 

תוספי  מזון:

• B קומפלקס + ויטמין C או לבדו
• אומגה 3, DHA
• מגנזיום + D6 או בלעדיו

 

 

  

לסיכום:

למדנו במאמר זה את חשיבות התזונה ללחץ ומתח, ובקצרה איך מתח ולחץ משפיע על התזונה; ובנוסף 3 טיפים הקשורים בארוחת הבוקר מזינה שתתן לנו פצצת אנרגיה.

כל מה שעלינו לעשות זה לנסות ולחוות את ההשפעה.

אם אתם מרגישים שהלחץ והמתח גדול עליכם על אף הנסיון שלכם להכריע אותו באמצעים של תזונה איכותית, אני מפנה אותכם את המוצר רילקס-C המיוצר ע"י "ספיריט NRG" היוצר שיא של רגיעה במינימום זמן, ולו פעולה כפולה – מרגיע מחד, ומחזק עצבים מאידך.

בנוסף עלינו לשים דגש אודות כללים והצעות דלהלן. הם חשובים כיון שהם מורידים את מפלס הלחץ והמתח. ולהלן 8 טיפים:

 

• א. תזונה איכותית הכוללת את כל אבות המזון מדגנים וקטניות מלאים, מוצרים מן החי איכותיים כגון ביצי חופש ותרנגולים שגודלו ללא אנזימים מעודדי גידול לא טבעי ואנטיביוטיקות למיניהם – וגם זה מעט. דגי ים, רצוי עתירי אומגה 3 כסלמון, ולא דגי ברכה שגדלו בסביבה כימית מודגשת

להימנע מסוכרים, פחמימות ריקות, משקאות מוגזים ובמיוחדים אלו שהם דיאטתיים, מאכלים מתועשים כעוגיות וממתקים שלהם חומרים משמרים וצבעי מאכל, הרבה בפירות וירקות, במיוחד בפירות משבעת המינים, רצוי אורגניים.

 

• ב. שינה טובה איכותית לפחות 6 שעות שינה + מנוחת צהרים.

 

• ג. פנק עצמך בעיסוי מרגיע עם שמנים ארומתרפיים, מידי פעם, ובמיוחד השתמש בשמן רגיעונית – שמן צמחי העשוי מ-100% מוצרים טבעיים, שמן מרגיע ומפנק. עסה את גופך בו 2-3 פעמים ביום בתקופה קשה של לחץ. בדרך כלל תראה תוצאות כמעט מידיות כל זמן שתשתמש על פי ההוראות.

 

• ד. צא לריצה או להליכה מהירה משולבת בריצה קלה. זכור! הריצה הוא ניקוי הראש דרך הרגליים. כשאתה רץ תן את דעתך לשאיפת אויר צח והשתמש בנשימה והרפיה. לפעמים רכיבה על אופניים היא הרבה יותר יעילה תלוי באיכות הלחץ ואופן התבטאותה.

 

• ה. פנה שעה קלה מזמנך למעט צחוק והומור. עמוד מול המראה ותראה את עצמך צוחק ואפילו צחוק פרוע. הצחוק מעלה את האנדורפינים.

 

• ו. העמק את העזרה העצמית שלך בתוסף מזון RELEX-C - שיא הרוגע בזמן קצר כ-20 דקות. השתמש בו עד שתתאזן או אפילו לאורך זמן אם אתה מרגיש שאתה זקוק לו. הוא אינו ממכר ובנוסף לפעילות ההרגעה הוא גם מחזק את מערכת העצבים והוא גם חסכוני, 20-30 טיפות (תלוי בקושי הלחץ), 2-5 פעמים ביום במקרים קשים.

 

• ז. עוררי תקוה ע"י תכנון שבועי מפנק ומהנה. כתבי ביומנך, ביום פלוני בשעה פלונית אני מפנה את עצמי לסיור / טיול / ביקור / סעודה משותפת. וביום פלוני בשעה פלונית אני יוצאת למסעדה עם בעלי / חברה / או עצמי בלבד. ביום פלוני אני מקדישה זמן לילדים שלי.

חשבי על התוכנית, קראי אותו ברגש ובדמיון, ראי אותו כמבוצע ותעמיקי במחשבתך אודותיו.

תרגיל זה כשהוא מבוצע נכון ללא ספק, כפי שהוכח, יוצר מרגוע ותקוה. תקוה זו ניתן לעודד אותה אם נלקחת ברצינות ובנחישות. לא לוותר על אזור הנוחות שלך. ייצרי "חלונות" של שקט בזמן הפנוי לך.

 

• ח. אם יש בידך אפשרות לצאת באחת הלילות לחוג ריקוד, בין אם הוא ריקודי עם ובין אם הוא ריקוד אחר, עשי זאת. הוכח ללא ספק שלריקוד יש אפקט טיפולי משחרר מתח, לחץ, אנרגיה עצורה שלא באה לידי ביטוי עצמי או נחסמה על ידי אחר, ובנוסף היא מסירה חסימות נפשיות ורגשיות. הריקוד מצריך הכוונה מקצועית. פעמים שסוג הריקוד הוא האחראי לפעילות המיטבית, קרי: היגיינה נפשית.

ריקוד יכול להוות אחד הטיפולים הטובים ביותר לנשים שעברו פוסט טראומה. הן יוצאות נשכרות מזה. הן מרגישות יותר משוחררות להביע את עצמן, כל זמן שמתמודדות עם זה. אין הדברים אמורים אלא עם הכוונה מקצועית – אינדיבידואלית המלווה תוכנית אישית.

טיפול כזה הנעשה נכון שווה מספר פגישות עם פסיכולוג קליני.