הצלחה חיצונית
הצלחה חיצונית שאיננה ערכית ואיננה מחברת את האדם אל עצמו, לה אנרגיה מיוחדת משלה אנרגיה רועשת וחיצונית, מצריכה שימור לאורך זמן, עד כדי אובססיה ופיזור נפש, והרבה פעמים גם שליחת מרפקים והתמודדות בצורה בלתי מכובדת וישרה עד כדי רמיסה והרס המוסריות של האדם, תלוי בתוכנה. לדוגמא: פוליטיקה המצריכה בדרכים נלוזות לתחזק אותה ואת מי שזכה לה אם הפוליטיקאי לנגד עיניו בעיקר המעמד.
הצלחה חיצונית לא ערכית, מבוססת על חיצוניות, יכולה היא להיות לא קיומית והיא עלולה להיות כמו בנין קלפים, משום שהמתחבר אליה התחבר למשהו לא קים ונצחי – לסמלים חיצוניים היכולים לבטא מעמד כלשהוא, אך הם יכולים להיות לא רלבנטיים בהמשך.
לסמלים חיצוניים היכולים לבטא מעמד כלכלי מנקר עיניים, אין משמעות פנימית ואפילו האדם שנושא אותם חש בכך.
לדוגמא: ראובן עמל והגיע להישג כלכלי נאות. היה לו צורך לחזק את הערך העצמי שלו ואי לכך רכש מכונית חדישה ויפה המנקרת את עיניהם של השכנים והמשפחה הקרובה או הרחוקה, הכל לפי הענין.
בשבועות הראשונים הוא הולך כשיכור מהערך העצמי שהדביקו לו הסביבה אחר זמן הערך הולך ופוחת והרגש מוקהה.
המציאות האפורה הולכת ומתפשטת בנפשו והכבוד שזכה לו מתחסר.
על מנת להחזיר את הכבוד האבוד הוא מחפש פרויקט חדש, נניח רכב אחר שאף הוא מנקר עיניים והוא סמל להצלחה כלכלית אלא שבמשך הזמן גם מכונית זו מה שהיא מסמלת אינה רלבנטית בשבילו.
הפנימיות שלו לא בא לידי ביטוי רגשי אמיתי כיון שהיא מחוברת למשהו חולף.
דוגמא שניה: דבר נפוץ בתרבות המערבית שכאשר נפגשים שני עמיתים ועושים היכרות, האחד מציג את עצמו על פי הקריירה שלו שזכה לה, "אני עו"ד", "אני מהנדס", "אני רופא משפחה" וכו'.
ההתרשמות מעצם ההתוודעות, אם סופקה הרי היא מרגיעה את רוחו ואם לאו הוא זוכה למפח נפש. הוא מתרגם את האירוע באופן זה: עמלתי קשות כדי לזכות בתואר הנכסף, והחברה האלה עם ראש זחוח ועם אף מורם לא שמו עלי.
נניח שההכרות גרמה לו לחיבור עם האחרים והוא יצא רגוע שהתיחסו למעמד שלו ואולי אף בהבעת הפתעה, באמת? איך עשית את זה? מענין! כמה זמן ההרגשה הטובה הזו תימשך? בודאי זה רק לזמן קצר כי כל דבר שהוא חיצוני והוא לא מחובר למשהו ערכי הוא זמני.
אם נניח אותו רופא שחשוב לו המעמד החברתי שלו אך לא פחות הערך המיוחד בעבודתו והוא לא עושה את עבודתו קרדום לחפור בו אלא פשוט שמח לתת שרות המציל חיים, אם יגיע לסיטואציה זו איך הוא יגיב? בודאי שלא יפגע, וגם אם, הפגיעה הזו תהא רגעית כיון שמה שממלא אותו זה התוכן שהוא מחובר אליו – הצלת חיים.
לסיכום:
הצלחה שבנויה על חיצוניות היא לא ערכית ואין האדם שנשאה אותה מחובר אליה ברובד עמוק וערכי שהוא קים ויציב.