אמונה חויבית ואמונה שלילית
בפרק הקודם הזכרנו את שני המונחים, אמונה והנחה, הבדלנו ביניהם ובנוסף גם התווינו דרך לברר עד כמה הנחה זו טבועה בנפשו פנימה וכיצד הוא יתמודד עמה.
הזכרנו, שהן האמונה והן ההנחה נרכשות הם על ידי האדם במצבים שונים שלא תמיד הוא זה שאחראי עליהם, ואי לכך אל לו להיכנס להתמודות נפשית עם יסורי מצפון אפשריים.
האמונה או ההנחה עוברות תהליך של התבשלות ויוצרות רובד על גבי רובד עד שהן מגיעות לכלל בשלות סופית, או חיובית או שלילית, תלוי במזלו של האדם.
הן דומות כטיפת זרע הבוקעת את הביצית ויוצרת ממנו במשך הזמן יצירה שלמה שמתפחת לידי ולד של קימא, זאת אומרת לידי דפוס רגשי-התנהגותי-אמוני, חיובי או שלילי.
בפרק זה נחדד את ההבדל בין אמונה חיובית לשלילית תוך כדי התמקדות באמונה השלילית כי עיקר הפרק עניינו להתוות דרך טיפולית.
מהי אמונה חיובית?
אמונה חיובית זה סט של מחשבות טובות, זיהויים נכונים, וציורים בהירים, שנחקקו בנפש האדם ונעשו כחלק ממנו, ואי לכך מנהלים את חייו ומקיפים את אישיותו. הן מתחברות לחלק הפנימי הנסתר של נפש האדם הקשור במהות הנפש, שכל מי שחושף אותו זוכה לתענוג – עונג המחבר את הרובד הגבוה במוחין של האדם, שהוא הכח היצירתי הטהור הקרוב לנפש האדם, עם נפש האדם עצמו.
תענוג זה הוא המקור הטהור והגבוה של קשר גוף-נפש, ולא ניתן לחוש אותו בכל זמן ובכל מצב, יש צורך של הכנה נפשית לכך.
כדי לזכות לעונג זה יש צורך באמונה יציבה וקימת החודרת לנפש האדם עד שתיעשה כטבע שני לו.
אמונה שלילית היא סט של מחשבות שליליות והכרה מוטעית, שיצרו תודעה ורגשות שליליות, שחדרו לנפש האדם וניהלו אותה.
באמונה השלילית יש שתי איכותיות, אחת זו אמונה מגבילה שניתן להתמודד עמה בקלות, והשניה זו אמונה שחדרה עמוק את התודעה, גייסה את הרגשות, יצרה הנחות ותמונות שגויות, ובנוסף גם המשיכה לטפח את עצמה במשך זמן רב עד כדי חדירה לנפש. איכות זו קשה מאוד להתמודד אתה כי היא עברה את תת-המודע וחדרה עד היכן נקודת המפגש של גוף-נפש, ואי לכך היא עוצמתית וממכרת.
כיצד מטפלים בהנחות שליליות הגורמות שינוי ועיוות של האישיות של האדם, כאשר הם הוטבעו במידה כזו שלא רק מנהלים התודעה או את הרגשות אלא גם מפעילות את עולם המעשה באופן אוטומט, כעין התמכרות, שכבר אין הנאה ואין שליטה בה?
האמת היא שקשה לטפל בצורה מושלמת במצב זה וכן אין אפשרות להתוות דרך פעולה אחידה בטיפול, כיון שזה אינדיבידואלי וסדר הטיפול הוא לפי המצב הנפשי-רגשי-תודעתי של המטופל - תלוי בכמה גורמים. באיזה מצב נפשי המטופל נמצא, האם הוא חרד, לחוץ או בדיכאון? האם הוא סובל מאמונות שיצרו אצלו מחשבות אובססיביות הגורמות לו להתנהל על פיהם? עד היכן עמוק בנפש האמונות הללו הגיעו? האם האמונות הללו הן בנויות מסט שלם של תודעה-רגש-התנהגות או מתודעה-התנהגות, זאת אומרת, שהאמונה עקפה את עולם הרגש והגיעה להתנהגות; או שהאמונה המרכיב החזק שלה הוא רגש, והחלק הזניח הוא תודעה? האם יש לו התנגדות לטיפול או להינתקות מאמונה מגבילה זו או לא? האם הוא מוכן להתחייב לטיפול? האם יהא מוכן לשתף את הסביבה ולהפוך אותה אוהדת אליו? האם הוא מוכן לסלוח לעצמו על המשגה? ועוד פרטים.
אלא שעל אף כל המגבלות וההפרעות שמצויות בעצם הדרך הטיפולית הנכונה למצב זה, ישנם מספר פעולות שרק איש מקצוע אמור לפעול אותם כדי להביא את המטופל לאיזון.