הִתְאַמְתוּת – השלב העמוק בידע ובהכרה

השלב העמוק ביותר של הידע וההכרה הוא התאמתות. במספר מאמרים הזכרנו את

ההתאמתות אך היא לא נהירה לרבים מהקוראים. אי לכך נתתי את דעתי לפרש את הדבר

ולהתוות דרך להתאמתות על אף שהמאמר והדרך מצריך הרחבה והעמקה, ועל הכל תרגול.

התרגול ולימוד השיטה נעשה בהמשך במרכז מיוחד. עתה למאמר בקצרה.

אימות זה מושג הנגזר מאֶמֶת, שמשמעותה הוא אמת לאמיתה ללא שום צד של אפשרות

אחרת.

רוב רובם של האנושות סובלת מחוסר אימות. היא מכירה את הדבר, איכותו וגריעותו, או

יודעת ידיעה ברורה את הנלמד אך אינה משיגה את האמיתות של הדבר.

האמיתה הוא מצב נפשי עמוק שקשה להסבירו במילים מבלי לחוש אותו. זאת הרגשה

שממלאת את ישות האדם על כל חלקיו גוף, נפש ורוח. האמיתה היא מתאחדת עם הישות

הרוחנית הגבוהה שלנו- נשמה, והיא נמשכת ומושכת אותה לעצם הנפש.

האמיתה היא כל כך עוצמתית עד שהאדם ימסור את נפשו עליה. האמיתה היא חזקה יותר

מעצמיות הגוף, היא למעלה מטעם ודעת ואף למעלה מרוחניות. היא עצם הרוחניות.

האפשרות לחוש אמיתה זו ניתנה לנו במתנה מאבינו הראשון, ראש למאמינים, רועה ישראל

ותפארתו. אין אפשרות להשיג אמיתה מבלי לימוד ואימות האמונה. האמונה היא הערך עליון והיסוד. להכל. הפוך בה והפוך בה דכלא בה

א. הרצון לידע עד כדי השתוקקות, שפירושה כפי שאמר אחד מן החכמים, שישתוקק עד כדי

הרגשה שחייו תלויים בדבר. ככל שהשתוקקות, תתפרס לזמן ארוך כך החשק יגדל

וההצלחה בקליטת המידע תהיה גדולה.

ב. קליטת ידע באופן כללי.

ג. חלוקת הידע לחלקים ולנושאים ותת נושאים.

ד. ביסוס הידע ע"י שינון ונסיון להבנת הקשר בין החלקים (אם ישנם), או ההגיון שעומד אחר הידע.

ה. חיקור הדבר בכח ההבחנה והניתוח.

ו. לנסות להבין את הלוז של הדבר ולא יהא כצו לצו, קו לקו, זעיר פה זער שם.

ז. אימות וחיבור לרגש, פעמים החיבור קודם ופעמים האימות קודם, תלוי בתנאים מסוימים

ובחומר.

ח. חיבור הידע והרגש להתבוננות עמוקה ושימוש בבינה לצורך תחזוק הידע והרגש.

ט. חיבור הנל (סעיף ח) בשלמותו אל מדרגת הביטול - ביטול במציאות.

י. מביטול במציאות לביטול במהות.

יא. חיבור לנשמה ולאלוהות.