Liquid error (snippets/toasts line 3): Could not find asset snippets/dbtfy-trial-over.liquidLiquid error (snippets/toasts line 4): Could not find asset snippets/dbtfy-addons-limit-reached.liquid
דלג לתוכן

אמונות מגבילות

אמונות מגבילות

אחד מהנושאים המרכזיים שעומדים בתהליכי התפתחות אישית ולו תפקיד חשוב ואולי העיקרי והוא אמונות מגבילות, עוד קודם שניכנס לעובי הקורה של אמונה מגבילה ננסה להתחקות אחר המושג אמונה.

 

מה היא אמונה?

אמונה היא דבר שניתן להתווכח איתו והוא לא עובדתי שנכנס לתת מודע שלנו בדרכים שונות ומפריעות לנו להגיע לידי הצלחה ולהשיג את מבוקשינו. הן יכולות להיות ממקור של אכזבה, רגשות כאב, חוסר ביטחון עצמי קיומי או סביבתי, תת מודע שהפיל לתוכו מאורעות חיים שלא עיכל אותם וכדומה. כל דבר שאינו ניתן להתווכח עימו והוא עובדתי ולו הסכמה כללית אינו אמונה אלה עובדה. לדוגמה: בגד עשוי מחוטים ארוגים ושזורים זה עם זה, זו עובדה. צבע הבגד והגזירה שלו הם הכי יפים ומדהימים זה אמונה. על אמונה ניתן להתווכח ועל עובדה לא ניתן להתווכח זה מוסכם על כולם.

 

דוגמה נוספת: רימון גדל על עץ, זו עובדה. פרי הרימון הוא הפרי הכי טעים זה אמונה. על אמונה ניתן להתווכח. חלק מהאנשים יקבלו את הרימון כפרי הכי טעים בעוד אנשים אחרים יחלקו ויתווכחו עם אמונה זו. לכולם ברור שפרי הרימון גדל על עץ, זו עובדה! כשאדם מאמין בדבר האמונה מרשתת את מוחו דוחקת את ההשגה מפני הכרה אחרת ומובילה אמונות אחרות. האמונות כל זמן שהשכל הישר בורר אותן והן כמי שאפשריות והגיוניות אפילו אם הן מעוותות ומניעות את האדם ומאפשרות לו להגיע למטרה אשר הוא חפץ בה בין אם הם טובות ובין אם הם רעות.

 

כיצד יתכן שלאמונות מסוימת אין הוכחה בשטח והן לא באות לידי ביטוי? 

התשובה היא כאשר האמונות הללו מנופחות ומנוגדות לשכל הישר או אינן מעשיות או שאינן יכולות להוכיח את עצמן והו נתפסות בתת המודע כאמונות לא מוצדקות, תת המודע אינו מעבד אותן ומביא אותן לידי אמונה, הן נשארות כדיבורים בעלמה ללא שום ערך מבחינת תת המודע. כדי שדבר יתהפך לידי אמונה, חייב הוא לעבור בירור שכלי, בין אם בסוף התהליך האדם יגיע למסקנה נכונה או שגוייה. אין הוא חייב לעבור בירור רגשי על מנת שיקרא אמונה, זה בירור שכלי ולא חשוב מבחינת תת המודע  אם הוא אמיתי או כוזב.

 

מקורם של האמונות המגבילות של האדם:

המקור לאמונות המגבילות שלנו בעיקרן נובעות מהתנסויות כואבות שמותירות צלקת ומוכיחות לאדם לוגית ורגשית שהארוע בעין זה הוא בעל משמעות שהיא עקרונית ומוכחת כמכשילה, לדוגמה: אכזבה מאפשרות שהיית אמורה להוביל אותי להצלחה בעקבות זה שהשקעתי והתאמצתי, אך בסופו של דבר לא הגעתי לתוצאות ואני מפרש את הדבר בצורה שלילית ובעקבות זה אני מגביל את עצמי במיוחד אם הכנסתי בכישלון הזה בעבר.

 

לדוגמה: כמי שמכיר את עצמי אני יודע שאני מוכשר במתמטיקה וכשהמורה הכריז על מבחן עשיתי ככל שביכולתי לחזור על החומר הנלמד על מנת להצליח, ולאכזבתי לא הצלחתי. כמי שמכיר את היכולת שלי יודע אני שבזמן שאני מתכונן ומשקיע אני מגיע להישגים אלה שבמקצוע הזה לא הצלחתי, המסקנה המתבקשת היא שאני לא כישרוני במקצוע הזה ולכן אין לי סיכוי להגיע להישגים גבוהים. אני אוסף את כישורי וכותנתי ומעביר אותם למקומות שראיתי בהם הישג וברכה. אדם זה עם אמונה זו הגביל את עצמו מלהצליח, ואי לכך גם כאשר יחליט על התפתחות במקצוע זה, אמונה זו שהיה לה ניסיון שלילי תעשה את שלה, תגביל אותו ולא תאפשר לו להתקדם. כדי לפרוץ את חומת האמונה הזו יצטרך לאזור חייל ולפתח אסטרטגיות שונות כדי לשבר את חומת האמונה הזו.

 

דוגמה שנייה: יוסי למד את השפה האנגלית ויודע אותה באופן בסיסי וטוב. הוא יכל לשוחח כמעט חופשי אך עם מעט שגיאות. בנערותו היית לו ידידה דוברת אנגלית שהתרועע איתה וכשניסה לדבר איתה אנגלית, מחמת שליטת בשפה היית מוצאת טעויות בדיבורו ובנימה של לעג היית מעירה לו. המפגש הזה עם ידידתו גרמה לו לחוסר ביטחון עצמי שבהמשך נהפך לו להיות כאמונה. אמונה זו התחזקה במוחו וירדה לתת-המודע שלו. בתודעתו הוא הגיע למסקנה שהוא אינו יודע לשוחח באנגלית ושאין לו סיכוי להגיע לשליטה בשפה לא משנה כמה ישקיע. והראייה שלו לאמיתות האמונה היא שהידע שלו בשפה האנגלית לא הביא אותו לידי שליטה בסיסית בשפה על אף שיש לו אוצר מילים גדול. מדוע חוסר הביטחון הזה הביא אותו לידי אמונה מגבילה ומרושתת בתת-מודע? משום שכישלון צורב, זה שיורד לחדרי תת-המודע יוצר תבנית שלילית, והוא אכן זכה למנת כישלון כזה. האמונה שהשחילה ידידתו אליו יצרה תבנית שלילית במוח והיא והיא זו שקבעה אותה. אמונה זו הגבילה אותו משום שהיא שולטת על קבוצה גדולה של נוירונים.

 

 

שתי חלוקות באמונות מגבילות

ישנם שתי חלוקות עיקריות באמונות מגבילות, האחת היא תת-המודעת והשנייה היא עולה וצפה מתת המודע ולה משמעות תודעתית. דוגמה לאמונה מגבילה תת מודעת:

יוסי הולך לתומו באמת הרחובות בתל אביב, רחוב זה היה די חשוך בעודו הולך הוא שומע זעקה של אדם שיכור וככל שנראה אף מסומם הזועק אליו ״בחור, מה אתה עושה כאן, בוא אליי וכו..״ יוסי ששמע את קולו חש בסכנה הקרבה ומייד פרץ בריצה אל אחד הבתים כדי להסתתר מאותו שיכור שנראה לו מסוכן. עם אימה זו הוא הולך מספר ימים. כדי להתחמק מהפחד והאימה ששלטה עליו, הכחיש יוסי את המאורע ולא הביא אותו לידי מודע (מבחינתו המאורע שעבר לא קרה), אלא שתת-המודע קיבל אותו בזרועות פתוחות ומאז החל לנהל אותו. כל פעם שיוסי הגיע בשעות הערב לרחוב שקט ואפלולי שאין בו מספיק עוברים ושבים היה נאחז בחרדה שפעמים היה קורע תחתיה והוא לא היה מבין מדוע. תמיד היה שואל את עצמו ממה אני נחרד הרי הייתי לוחם בקרבי בצבא, למדתי קרטה ושיטות לחימה, אדע להתמודד עם מי או מה שיבוא נגדי ולכן אם כן אין מקום לחרדה זו, הוא נהיה מתוסכל וניסה לטפל אלא שכל הטיפולים שעבר לא עזרו לו להבין את הסיבה האמיתי שבגללה הוא מתנהג בצורה חרדתית בכל פעם כשהוא הולך ברחוב לבד בחושך, עד שנחשף אצלו המאורע שהכחיש במטרה להגן על עצמו מתגובה רגשית וקוגניטיבית.

 

דוגמה לתמונה תודעתית שצפה מתת המודע:

בוא ניקח לצורך הדוגמה את התלמיד שהיה עם מודעות של חוסר הצלחה במתמטיקה, ולא הצליח להגיע להישג טוב במבחן, וכתוצאה מכך הוא פיתח את האמונה שהוא לא מוכשר במתמטיקה בכלל ולכן חבל על הזמן והמאמץ שהשקיע וישקיע במטרה להשתפר. אמונה מגבילה זו לא בעלת מסר נסתר לתת-המודע, אלא היא תוצאה של מצב. היא לא עברה תהליך טראומתי וטמיעה שלה די חשופה. התלמיד יכול להצביע עליה זו המכשלה שלי. זה המקצוע ששנאתי, אנחנו לא מתייחסים לפרשנות שלו אנו מתייחסים למעמדה של המכשלה. כיוצא בזה הכישלון שחווה יוסי באנגלית מצד ידידתו שלעגה לו הוא על האירוע הספציפי הזה שאם נשאל את יוסי הוא יכול להצביע עליו כגורם לכך שבגללו הוא מאמין שהוא גרוע באנגלית. תת המודע לא צריך לפלוט את המידע הזה ממקור בלתי נדלה. התודעה מכירה במקרה ויודעת להצביע עליה ובאסטרטגיה מסוימת גם לטפל בה.

 

התמודדות עם אמונות מגבילות:

אימות האמונה המגבילה: הצעד הראשון נדרש לבצע במטרה להתחיל לשנות את האמונה המגבילה הוא קודם כל לאמת את האמונה המגבילה, לא להכחיש, ולא להדחיק אותה לתת המודע, פשוט להעלות אותה למודע ולהצביע עליה זו האמונה שמגבילה אותי מהתפתחות. אם עשית צעד מתבקש זה אתה יכול להעלות אתה יכול להעלות להכרה שאכן היא קיימת ופועלת. כשמדובר באמונות מגבילות הכרה בבעיה היא כבר חצי מהפיתרון.

 

 

רישום האמונה המגבילה תוך כדי פירוט. עליך לכתוב את השאלות הבאות ולהשיב עליהן:

איך האמונה הזו יכולה להשפיע עליי?

איך אני מתכוון לנטרל אתה?

מה הצעדים הראשונים שעליי לעשות?

איך אדע שאני מתקדם לקראת השינוי?

 

בדיקת העוצמה של האמונה, עד כמה היא עלולה להגביל אותי, עד כמה היא מציקה כאשר אני מדבר עליה או נאבק איתה? מה היא צורת הביטוי שלה כלפי, הניצוץ הטוב שבהן השינוי הרגשי שמתחוללת בי ועוד

 

ניסוח מדויק חדש ותוצר שהוא קונטרה לאמונה המגבילה.
על מנת שנבין את רוח הדברים בשלמותם אנו נתייחס לאמונות מגבילות הקשורות בכסף ואיך ניתן
להפוך אותם לאמונות מעצימות ההופכות את הפרשנות השגויה שהגבילה אותנו מלהרוויח את
כספינו. השתמשנו באמצעי זה משום שהוא קרוב מאוד ללבבות של הכלל, וכמובן לא הקפדנו אותו.

1. אמונה מגבילה: כדי להשיג כסף יש לעבוד קשה ואני לא בנוי לכך.
ניסוח מחודש: כדי כסף צריך סייעתא דשמיא (עזרת ה') וכשישנו הוא מביא ברכה.

2. אמונה מגבילה: הכסף גורם לאומללות
ניסוח מחודש: הכסף הוא ניטרלי בידך להשתמש בו שימושים המביאים לידי רווחה נפשית וכלכלית
ובידך להשתמש בשימושים המביאים אותך לאומללות. ואני בוחר להשתמש בו בדרך הראשונה.

3. אמונה מגבילה: הכסף מצריך התאמצות גדולה כדי לשמר אותו ואני לא מעוניין להתאמץ יותר
מיגי על כסף שהוא נכס ארעי.
ניסוח מחודש: אני חפץ בכסף כזה שלא אהיה משועבד לו. אעשה הכל שהוא ישרת אותי ואת כל צרכי ואני אתן לו לעבוד בשבילי.

4. אמונה מגבילה: הכסף הוא שורש כל הרוע בעולם
ניסוח מחדש: הכסף הוא ניטראלי. אבחר לעשות בו צדקה וחסד ומתנות לאביונים בסתר.

5. אמונה מגבילה: כדי להשיג כסף צריך לעבוד קשה.
ניסוח מחדש: כדי להשיג כסף צריך עזרה משמיים שאותה בוודאי אקבל.

 

 

 

בדיקת הניסוח מחדש

בדיקת הניסוח המחודש חייב שיתקבל על הלב אחרת זה לא יתפס. ניסוח מחודש חייב להיות הגיוני כמו שניסחנו וחייב להיות בר השגה או תפיסה. 

התגוששות עם אמונות מגבילות והטמעת אמונות חדשות, היא חובה על מנת שהאמונה החדשה תתפוס את מקומה של האמונה השגויה. ההתגוששות חייבת להיות בהיגדים חיוביים  וההטמעה בתודעה עצימה הממלאת את נפש האדם ברגש. 

 

עקירת אמונות מגבילות 

בשוק המאמינים בתהליכי התפתחות אישית קיימים. עשה פלאות שמטפלם במהירות באמונות  מגבילות שלדעתם נחשפו על ידם והם הצביעו עליהם שהם הניעו וניהלו אותו במשך חייו ואי לכך הם מטפלים במציאה הזו ואכן למרבה הפלא המטופל רואה שינוי אלא שלמרבה הצער השינוי הזה לא מתמיד לאורך זמן וכבייכול גובה מצבים נפשיים או רגשיים מהמטופל. אותו מטופל לתדהמתי הוא מרגיש חוסר נוחות ואף מועקה מההתפתחות החדשה אלא שהמטפל מרגיע אותו זה רק לזמן קצר. אתה עובר תהליך שינוי שפעמים הוא מכאיב. אל דאגה בעוד ימים ספורים תרגיש אדם חדש. הרבה פעמים האמונות המגבילות שהיו לו חוזרות ונשנות ברמה כזו או אחרת. השאלה היא מה קרה? מדוע המטופל לא התנקה לגמרי מהאמונה החונקת? 

התשובה היא צורת הטיפול. על מנת שאמונה מגבילה לא תציק לאדם, חייב המטופל לעבור תהליך של חזרה למקור הראשוני של האמונה ולקלף מתוכו שכבות שכבות, מתחתון לעליון, אחר שהמטפל זיהה, אם זיהה נכון את האמונה שנוצרה מצורת חיי המטופל בגין חוויות.

המטפל חייב לעבור עם המטופל מסלול של בירור שכעיקרון הוא חשוב ועקרוני וללא הוא הטיפול יהא חסר. 

א.) האם בתודעתו יש אוסף של חוויות שחווה בחייו אך אין מסקנה או שבתודעתו יש גם מסקנות.

ב.) מהי המסקנה ומה היא הסיבה שלה, האם מוצדקת או יש בה יתר על המידה.

ג.) מהי עוצמתה של המסקנה, האם היא בנוי בחוויות ותמונות שטחיות או מחוויות שנחרטו בנפש והשאירו חותם עמוק.  

ד.) באיזה מצב נפשי היה המטופל במצב בתקופה זו (חשוב מאוד!)

 ה.) מה המעורבות החושים שהיתה באמונה זו, האם רק ויזואלית או גם שמע ומישוש וכו'.

ו.) האם זו היתה חוויה עוצמתית וחזרתית ואי לכך החוויה הזו חדרה לעומק הנפש ושלחה זרועות לכיוונים אחרים או שהיתה חד פעמית ועוד מספר שאלות שהן חשובות אך אינן קריטיות. מטפל חכם מכיר באמונה ובעוצמתה אחר ברור נכון בשאלות אלו.

 הטיפול חייב להתבצע בהתאם למסקנות שהגיע שלב אחר שלב וללא קיצורי דרך. עם השלמת הטיפול נוצר בלוק חוסם חזק ביותר לאמונה, והטמעת האמונה הנכונה שתהיה חלק מאישיותו אם הטיפול נעשה על פי כללים  נכונים של תודעה חדשה, התבוננות מעמיקה וחיבור נפשי-רגשי.

לשינוי זה יש דינמיקה משלו הוא עצמו ישלים את עצמו מבחינת מטרותיו של האדם הן אלו שמלמדות אותו תורה.

 

איך מטמיעים אמונה חדשה

 התמעת אמונה חדשה חייבת להיות מדויקת אם חפצים שתהא מוצלחת ווביל את האדם להשלמה עצמית. הזכרנו לעיל בסעיף ״שתי חלוקות באמונות המגבילות״ שעלינו לזהות אותם עוד קודם הטיפול. אי זיהוי נכון משנה את ההסתכלות הנכונה ואי לכך הטיפול יהא חלקי ולא יצליח במלואו. 

קיימים מספר אפשרויות שמשפיעים על שתי החלוקות:

א.) הכרתית - לעלות בבהירות להכרה שאכן האמונה המגבילה הזו היא שגרמה לו להאמין בה. בד בבד יש לעורר את הרצון הפנימי להשתחרר ממנה. הרצון הוא הכרחי וככל שיהיה עוצמתי יותר כך גם ההצלחה שלו תהא גדולה וניכרת.

ב.) היגד חיובי - היגד חיובי המורכב מניסוח מחדש שחוזר על עצמו מאות פעמים. חזרה זו תטמיע את האמונה החדשה אם היא היית מדויקת כאשר מתלווה לה דמיון מודרך.

ג.) אוטוסוגסטיה (השוואה עצמית) - תלהיך תודעתי חדש שמתלווה אליו הרפיה קודם השינה במצב ביניים של בין ערנות לשינה ויש בו כוח עוצמתי להחדיר לתת מודע מסר חדש ומשנה (אמונה במקרה שלנו). במצב של בין ערנות לשינה המוח שלנו עובד על גלי אלפא ואי לכך הוא רגיש מאוד וקולט מסרים חיוביים.

ד.) החזיה מלווית בהיפנוזה - טכניקה שנדרש יותר מכמה מילים בשביל להסביר עליה, ומצריכה מספר הקדמות.

ה.) דמיון מודרך

ו.) שימוש בציור של חזון עוצמתי ומחיקה איטית של התבנית הקודמת ואחר כך בניית תבנית חדשה. 

 

 

 

סיפור מקרה:

בשורות הבאות אספר על איש יקר רוח, מבני עליה, שסבל ממספר מצבים והגבלות שתמיד היו חוזרים על עצמם ולא נתנו לו מנוח. מאחר וחשוב היה לו רווחתו האישית וצמיחתו הרוחנית, הלך  מרב אל רב ממטפל אל מטפלומסוג של טיפול אחד למשנהו ולא מצא מזור אמיתי. מצב זה נמשך עד לגיל הפרישה ולפנסיה. הוא סבל מחוסר ביטחון עצמי, מעצלות, מדחיה של דבר לאורך זמן ובצורה קיצונית מאי השלמה של מטלות, מאי יוזמה משפחתית, ומעוד דברים קטנים שעליהם יכל להתגבר. הוא הרגיש שיושב אצלו בתת מודע ״תועלת״ כלשהיא ממצב זה והוא לא יכל להסביר זאת. הוא הרגיש שמדברים מסוימים הוא לא רצה להפרד, ועל אף ההתבוננות שלו בדברים, ההגדים החיוביים ותרגילים שניתנו לו לא שיפרו את המצב. כל זאת נמשך עד שהגיע לפנסיה ובתוך נפשו היית השלמה. הוא חשב, ״ניסיתי הכל ובכל זאת לא הצלחתי, אני מפסיק לנסות ומשליך את כל יהבי על ה '״ ואז באה ישועתו, הוא הגיע לטיפול, המטפל שמע את הבעיה והתחיל לתחקר אותו עליה. הוא כתב את כל החולשות שלו על נייר, דירג אותם, בירר את השורשים והחיל לפעול. במהלך המפגשים הבאים הוא ביקש שיספר לו על ההרכב המשפחתי ועל מערכת היחסים שלו עם הוריו ואחיו ומה החולשה הגדולה ביותר שלו לפי דעתו, ולאחר תיחקור מעמיק הוא גילה גורם אחד שלדעתו הוא זה אשר שורש הרע והוא זה אשר מניע ובקש הסברים לכך. המטפל שם אצבע על הדחייה שהיית עוצמתית ומניעה ובקש הסברים לשורש הדחייה, ויתכן שהם אלה הגורמים לרצון שלא להפרד מתכונות מסוימות והם אלה שמפריעים להתפתחות הרוחנית שלו. בתחקור גילה המטפל פרטים אלו: המטופל גדל בבית אמיד וחמים מצד אחד ומגביל מהצד השני, אביו העריך אותו בגין היותו ילד סקרן שאוהב לקרוא ומחפש ידע ובנוסף אהב אותו לדעתו יותר מאשר אחיו. מאחר ואביו אהב חוכמה ומדע הוא ראה בו כבן שימשיך אותו ויגיע למימדים גדולים בהרבה מאלה שהגיע ולכן פטר  אותו מכל מיני מטלות הכרחיות בבית ועודד אותו להמשיך לקרוא ולהתפתח בכיוון הלימודי. במשך הזמן חלה התפתחות נוספת שלמטופל היה שמצד אחד יתרון ומהצד השני פגעה בצמיחה ובהתפתחות שלו. מתוך הרגל הרגל אביו סמך יותר על אחיו אפילו שהיו קטנים ממנו והטיל עליהם מטלות שונות וכשהיו אחיו מתמרמרים על כך שאחיהם הגדול לא עוזר הוא היה אומר להם ״הוא לא יודע לעשות שום דבר״ כביכול הוא עם שתי ידיים שמאליות. המטופל בהיותו ילד שקלט את כל השיג והשיח של אביו, הפנים את זה ואכן הנבואה פשוט התגשמה. הצד הרגשי-קוגניטיבי היה מפותח והצד המעשי שבא לידי ביטוי בעשיה היה פגום מאוד, החיסרון הזה היווה לו יתרון מכיוון שכך לא דרשו ממנו לעשות מטלות בבית או שזה פגע בו הוא פשוט קלט את המסר, הצדיק אותו וגרם לו לפתח רגשי נחיתות שחלחלו עמוק לתת מודע. כתוצאה מכך הוא פיתח אמונה שהוא פשוט גרוע בעשייה ובכך חיזק את חוסר המסוגלות שלו וכתוצאה מחוסר המסוגלות שלו לפעול הוא מרגיש ביטחון עצמי נמוך. מצב זה גרם לו למצוקות כלכליות קשות והותיר אותו בכאוס מוחלט. 

 

הפתרון למצב היה פשוט, לחזק אצלו את יכולת העשייה, ולאט לאט בהדרכת מומחים ומאמנים הוא הבין איך להגשים את מידת הזהירות, המתינות, המחשבה תחילה, האיפוק והריסון, ושינויים אלו החלו להשפיע לשנות הליכים נפשיים שהטיבו לו בחייו. כשהוא בא לטיפול המטפל העמיק בו את התכונות הללו, שחזר בפניו את המאורעות שעוררו אותו לכך, ובנוסף חיזק את הביטחון העצמי שלו, כל זאת נעשה עוד קודם הטיפול היסודי, עם הטיפול הבונה הבחין המטפל שהוא חסר אנרגיה נפשית להתמודד עם חוסר הביטחון העצמי וקיבל תוסף מזון מיוחד ומורכב ובנוסף תרגילים לתרגול, ואכן בתקופה הבאה הוא פשוט התחזק ורק אז החל החל לטפל בו בצורה יסודית. 

 

המטפל הביא את המודעות שלו לידי הכרה, שהייתרון הזמני שזכה בו הבין והעמיק אצלו במשך זמן ארוך, גרם לו לקשיים התפתחותיים מסיבות אלו:

א.) על אף שנהנה מעצם אי העשייה ובכך זכה ״ליתרון״ כביכול, בגלל חוסר הכישרון שלו לנתח את הדברים ולהבין כיצד הם משפיעים עליו הוא קיבל אותם ונחקקו בתודעה כיתרון. יתרון זה הוביל אותו להבין שהעיקר הוא לא המעשה אלא המדרש ואי לכך זה נחקק עמוק כחווית נפשיות מיטיבות וכתמונות שחקוקות בו ויורדות לאזורים נמוכים יותר.

ב.) מעצם זה שהחוויות והתמונות חזרו על עצמן במשך הילדות, הן יצרו אצלו אמונה שהיא: ״לא המדרש העיקר אלא המעשה״ התמונות הללו היו חזקות כיוון שהן ״הוכיחו את יתרונן״ במשך השנים וממש חסמו בנפשו את ראית הנולד את המצב שעד כמה זה אמור לפגוע בו בכל תחומי החיים, יתרה מזו, הוא היה כל כך עמוק במצה זה שהוא במודע נתן ״ליתרון״ הזה לנהל אותו.

ג.) המצב אצלו הוא שתת המודע לא רק שמאמין בעגל הנוצר אלא שהוא מטפח אותו והוא כבר לא רק שמנהל אותו אלא שזה כבר חלק מזהותו.

ד.) על מנת שתת המודע יבוא לידי טיפול נאות הוא חייב להביא למודעות שלו את כל החסרונות שביתרון שהיו, שזה כל כך עוצמתי וחזק שהוא גרר איתו את כל החסרונות האחרים ובמיוחד חוסר ביטחון עצמי שפגע ביצירה ועשיה בפועל, יתרה מזו: התת מודע הפך את כל הדברים שהאמין בהם כחלק מעצימות הנפש.

ה.) על מנת שתת המודע יפריד יפריד את עצמו מנעיצת ציפורניו ומהארס שהטיל, מספר טיפולים: 1) זיהוי התמונה שהתפתחה עד כדי אמונה. .2) בירור וניפוי האמונה הזו. 3.) השפלה של התמונה המנטלית 4.) ייצור תבנית חדשה במוח 5.) הגדלתה וחחיזוקה 6.) הקטנת התבנית השלילית. 7.) השפלתה והורדת עד למקום הנמוך ביותר שמאפשר לה להיות. 8.) בירור הניצוץ הטוב שבה והפרדתו מהשלילה. 9.) ״מלחמה״ בין שתי התבניות וכמובן ניצחון של התבנית החדשה ובליעת הניצוץ הטוב שמכיל התוכנית הרעה. 10.) ניסוח מחדש של אמונה טובה שהיא קונטרה לאמונה המגדילה והמשתקת בליווי היגדים החיוביים. 11.) אוטופוגסטיה בלווי דמיון מודרך. 12.) הדמיה צעד-פעילות המעוררת  ביטחון עצמי + תרגול. 13.) תרגול מכוון עד לשינוי.

 

המטפל היה אני, סיפרתי את המקרה המורכב הזה על מנת להפנים בלבבות המטפלים למיניהם שקורס קצר שמלמד כביכול מעלה אותם על הסוס והם כבר ידענים גדולים בנפש האדם ״ומצליחים״ ליעץ ולכוון, לטפל ואף לרפא בקסם, בני אדם. עליהם לסגל מידת ענווה על מנת שלא לפגוע במטופלים שלהם ולהעמיק בהם את המצוקה ולפעמים אף לגרום להם נזק, הם עלולים להשכיח מצבים ואף למחוק אותם מהמודע ומהקרוב למודע ולהוריד אותם לתת המודע, עד כדי כך עד כדי שהתמונה שנוצרה בתת המודע תתאחה עם עצם הנפש. במצב זה המטופל גם כשיגיע לידי זקנה הדברים שינהלו אותו ובדרך טיפולים הורידו אותם לתת המודע, יצוצו אם לא טופלו נכון ויבואו לידי ביטוי בחרדות, דיכאונות, דכדוכים, ואף מחלות זקנה קשות. תיאור זה ואף תיאור של אופן הטיפול סיפרתי על מושג זהירות, מתינות ומחשבה תחילה, תוך איפוק וריסון יהיה לנגד עיננו על מנת שנצליח בשליחותינו.

השאר תגובה