השלב הראשון שהוא חשוב מאוד לפיתוח החוסן הנפשי, קשור לתקופת היוולדו של האדם עד גיל 6 שנים ובו יש חמש תתי שלבים.
הצעד הראשוני לפיתוח החוסן הנפשי קשור ביחס אם-תינוק. החוסן הנפשי מושפע רבות מיחסי האם עם התינוק בחודשים הראשונים לחייו. ההיענות לצרכיו הפיסיים והרגשיים המסופקים בזמן ומתוך אינטראקציה, בונה את האני העצמי החסון של התינוק, מקנה לו ביטחון עצמי, ובהמשך, עם ההתפתחות בגיל, משפיעה על הדימוי העצמי שלו ומרחיקה אותו ממצבי יאוש ודכאון במשך חייו. כל זאת מפני שנוצרה חוסנות גבוהה המאפשרת התמודדות נכונה עם מצבים שמתפתחים במשך חייו.
השלבים של ההתפתחות: שלב א'
כשאם נענית לצרכיו של התינוק בשעה שהוא בוכה והיא בקול מתנגן אומרת לו "כן חמוד, אני עוד רגע אגיע אליך. אני יודעת שאתה רעב אני מיד מאכילה אותך". או: "אני יודעת שאתה רטוב אני כבר מחליפה לך", הקול המנחם של האם שכבר הספיק להכירו, מעניק לו ביטחון ותמיכה, וכשהיא מחבקת אותו הוא מכניס לתת המודע הבראשיתי שלו, יש לו על מי להישען. עם הנהגה כזו החוזרת ונשנית מתחילות תחושות בראשיתיות של התינוק להתפתח וליצור בנפשו חוזקות שאותן בהמשך יפתח - אמונה בעצמו והתמודדות בצורה טובה עם אתגרי החיים.
שלב ב':
השלב השני של ההתפתחות ממשיך עם תקופת הגמילה. חשוב מאוד לגמול את התינוק בדרך מושכלת, לא בפעם אחת אלא בשלבים. הגמילה הלא נכונה עלולה לגרום לו לחוסר ביטחון עצמי, כיון שלפי השקפת עולמו שאותו אינו יכול להביע אך חבוי הוא בתת המודע שלו, היניקה זה לא רק מזון, אלא שעשוע, פורקן רגשי, יצירת אינטראקציה בינו לבין האם וכו'. פעמים רבות קורים מקרים שהאם היא לא רק מצפה לגמול את התינוק אלא גם דוחקת בו, סונטת בו ופעמים גם מנתקת אותו מהמקור שהיווה בעיניו מקור לביטחון עצמי שלו, וכאמור עלול דרך זו לגרום לו בהמשך חייו לחוסר ביטחון עצמי.
פיתוח חוסן
החלק השלישי לפיתוח החוסן קשור עם הגמילה מטיטולים.
לכל תינוק יש את קצב הגמילה ולימוד בסיסי של הנהגת דרך ארץ.
חשוב מאוד למצוא את הזמן הנכון לא להקדים ולא לאחר כשהדגש הוא על לא להקדים. כשמקדימים גורמים לעושק רגשי של התינוק ולצמצום מרחב החופש שלו. הוא פוגע בהתפתחות הרגשית שלו ואף עלול במקרים מסוימים להסתגר בתוכו. נמצא קשר רב בין גמגום בילדוּת לגמילה מהירה וכן בין עולם רגש במידה מסוימת פחותה, לבין גמילה מהירה.
הגמילה צריכה להיות בצורה רכה ומעודנת מבלי לפגוע בתינוק, להחמיץ לו פנים ולאמר מילות גנאי או להכריז "איכסה" מה עשית? הגמילה צריכה להיות מתוך לב אוהב ואיכפתיות לעתידו ושלמותו הרוחנית. במקרה שהגמילה היתה לא כשורה והילד שמע מילות גנאי או הבעות פנים מסוימות כשיגדל ויבוא במגע עם אותם מילים ואותן הבעות, תת המודע יזכיר לו חוויה זו, ינהל אותו לאורך זמן ולא ידע מה הסיבה לכך שהוא קופצני, מריר או כועס למילה או תגובה שכזו. פעמים נוהל זה תוקף את האדם עד זקנה ושיבה אלא שהאוביקט מומר. כל זמן שלא יובא לתודעה שלו שבעצם מילה זו היתה לגנותו ומבט זה היה בשעה קלקלתו לא תוקהה תגובה זו ולא יפטר ממנה.
שלב ג': כשהוא לומוד לצעוד
. הצעידה של התינוק צריכה להיות טבעית עם עזרה הכרחית ומינימלית. לימוד זה יוצר את תחילת היווצרות החוזקות הנפשיות שלו המלמדות שהוא בעל ערך ובעל יכולת יצירה. טעות גדולה עושה אם כאשר היא מתערבת בצורה בולטת בצעדים בלימוד הצעדים הראשונים של התינוק. כל מה שהיא צריכה לעשות זה לתת לגיטימציה, ברמה שהוא מבין, לתחושות שעולות לו.
שלב ד': כשהוא מסוגל לבנות פזלים ולשחק במשחקים.
דבר מצוי הוא שגמול העושה צעדים ראשונים במשחקים ובבנית פזלים הוא מגיע לתסכול וזועק בגלל הקושי שלו.
אכן קושי זה במבט של אֵם זה מעורר רחמים ואי לכך היא מנסה לעזור לו בצורה בולטת ולפעמים אף עושה את המלאכה במקומו, אלא שזה פוגע בהתפתחות שלו. ההתפתחות בשלב זה קשורה עם המפגש הראשוני שלו עם המציאות והשליטה. כשישנה התערבות בוטה נפגע אצלו המפגש הראשוני עם המושג שליטה ומיטשטשים אצלו המושגים של מה בשליטתי ומה לא בשליטתי. מה ביכולת שלי ומה חוץ לתחום. אם חפצים אנו שילד יפרש את המציאות בשכל ישר מבלי רגשות של תסכול, חובה עלינו לתת לו את אפשרות להתמודד עם אתגר שבאפשרותו להתמודד ולא לעשות זאת במקומו. כמובן חשוב להכווין אותו.
שלב ה': ראשית הביקור במעון.
המפגש הראשוני ובזמן הקצר של ההכרות עם הילד עם המעון, זאת אומרת עם מטפלת ועם תינוקות אחרים – הוא טעון רגשית, ויש חובה לשים לב כיצד להפגיש אותו עם ה"מטען" הזה.
החיבור שלו עם מסגרת שבה מטפלים וילדים, מחדירה בתת המודע שלו את התובנה שהוא לא חי לבדו באי בודד בתוך כדור הארץ אלא יש לו חיבור עם הסביבה והוא צריך ללמוד אותה ולהיות אחד ממנה.
עצם האינטרקציה בינו לבין המטפלת ובינו לבין הילדים מכשירה אותו (ברמה שלו) לחוות את המושג "סדר חברתי חדש".
תקופת הגן - תקופת הגן עד גיל 6 אם היא מתנהלת על מי מנוחות היא מלמדת את הילד מושג חברה וסביבה ומכשירה אותו לסדר ומשמעת ראשוני ובמידה מסוימת גם לעמידה בהתחיבויות.
לסיכום:
עיקר ראשית ההתפתחות האישיות של הילד והחוסן של הילד והחוסן הנפשי שלו, מתחיל בגיל הינקות ועד הגיל שבו נכנס לבית הספר. כשהילדות היתה מכילה, מחוברת לאם, מעודדת ונותנת לגיטימציה להתפתחות האישית של התינוק, מבלי לדלג על שום שלב ומבלי לגרום לפגיעה בהתפתחות האישית שלו, הילד יגדל בבטחון עצמי, ביכולת עשיה, באיזון בין רגש לשכל, בחיבור לחוזקות שלו, בהסתכלות נבונה על המציאות ועל החיים, והחשוב מכל עם חוסן נפשי.
מגיל 6 והלאה ישנה חשיבות גדולה ורבה להתפתחות הילד אך אין זה אלא סניפים של התפתחות והן אינן קובעות את סך התכונות הבונים את אישיותו אלא מעמיקות אותם באיכות ובמסגרת ההתפתחות.
מגיל זה ומעלה יש באפשרויותיו להתחבר לחוזקות שלו, להעמיק את התכונות שלו, ולפתח אותם עד כדי שכלול.
רחמים עדני, חוקר צמחי מרפא תוך שימת דגש על הרפואה העממית והמסורתית. מעט מתנובת המחקרים שעשה ראה אור בספר אנציקלופדי- "מזור מתימן" שבו מקובצים כל תרופות יהודי תימן לדורותיהם.
ספר זה התחבב אצל חוקרים ופשוטי עם ואף נמצא במאגר החכמה ובספריות.
מחקרים רבים במזון ובתוספי המזון יצאו בעזהי"ת בחצי שנה הקרובה תחת אנציקלופדיה "מזור ומזון".
רחמים עדני מוסמך לגישור ולטיפולים מקצועיים: שיאצו, מסאג' סיני, אקופרסורה ועוד. עיקר התמחותו הוא בצמחי מרפא ובתזונה.
רחמים עדני הי"ו פיתח מספר רב של תוספים טיפוליים תחת המותגים "מאור הטבע", "ספיריט-אנרג'י" ו"ביוטי טבע".
הוא עסק במשך למעלה מ-20 שנה בטיפולים פסיכולוגיים-נפשיים וב"ה ראה ברכה במעשה ידיו (ראה המלצות באתר).
כל הטיפולים מבוססים על אמונה בה' ועל אמונה במטופל.
על שני יסודות אלה ערך מחקרים והם יראו אור בשנה הקרובה.
רחמים עדני הי"ו מוסמך לרבנות שכונה ע"י "היכל שלמה" ובאופן אישי ע"י הראשון לציון הרב מרדכי אליהו זצ"ל.