לתפוס את ההזדמנות הנקרית
- למה זה קורה לנו?
- מה עושים?
- מהי הפעולה הראשונה שעלינו לעשות עם הימצאות ההזדמנות ואיך לא לפספס אותה?
- מהי בכלל הזדמנות?
מדוע אנו לא תופסים את הזדמנות?
יתכנו מספר אפשרויות שלהם מטען פסיכולוגי או נפשי:
א. אנו נמצאים בתוך אזור נוחות חזק המגן על רגשותינו ולוכד את כל מהותנו והוא
מאפיל על הרצון שלנו בחיבור להזדמנות המצריכה מאמץ, ולו קטן, ללכוד אותו.
ב. יש לנו עבר של הפסדים ואי הצלחות, הוא יושב חזק אצלנו ומנהל את חיינו. הוא זה
שגורם לנו לדחות דברים או להשהות אותם ולא לגמור ולהביא לידי שכלולם והוא זה
האחראי לפספוס של הזדמנויות.
ג. אין התמקדות מספקת סביב ההזדמנות וההצלחה שיכולה להיות מנת חלקינו.
ד. אנו מכירים בערך ההזדמנות אך אין לנו מספיק אנרגיה להוציא אותה לפועל ואי לכך
אנו מסתפקים במה שזכינו ומשאירים את ההזדמנות לאחרים.
ה. יש לנו תפיסה שגויה אודות השפע המייצרת פחדים שונים: פחד סמוי, בתת המודע
או אפילו במודע העלום שלנו להצליח. אנו חושבים לא מגיע לי הצלחה כי אני רע, רשע,
סוטה או כל סיבה אחרת. אני מפחד להצליח כי אם אצליח זה יפגע במקום אחר, או אין
מושג כזה אושר מוחלט, או אם זוכה אדם באושר הוא זמני, או אם אקבל שפע בעוה"זאפסיד מחלקי בעוה"ב. אנו נמצאים בתוך קונספציה שגויה בדבר איכות החיים שלא העיקר הכסף העיקר הוא איכות חיים. אי לכך לפעמים ההזדמנות שיש בה כסף היא נטל. היא תטריד את חיינו ותפגע
באיכות החיים. אין הצר שווה בנזק המלך.
מה עושים?
פשוט עטים על הזדמנויות, תופסים אותם לבל יתחמקו מאתנו, מטפלים בהם טיפול ראשון
רך ורציני, ואחכ דנים אודותם אם מגיע לנו או לא מגיע, אם אנו טובים או רעים, אם זה רצון
ה או לא, אם בַּהזדמנות ישנה הַבְרַכַה למציאות או לא, ועוד.
לסיכום: ההזדמנות יש לה מטענים פסיכולוגיים, קוגנטיבים ונפשיים, ועלינו להיות ערים
אודותם. עלינו להכיר בערך ההזדמנות ולא לפספס אותה.