פרק זה ידון במבט שונה על המושג "הצלחה", מבט ערכי המחובר לפנימיות האדם וקיים לאורך זמן. מבט שונה לחלוטין מהתפיסה המערבית המקובלת, שהיא חומרנית בעיקרה ואינה פנימית וקיימת.
המבט החומרני והאי קיומי בא לידי ביטוי במילונים המגדירים מושגים.
נפנה לרגע למילון בן שושן ונראה כיצד הוא מגדיר הצלחה "שגשוג, הישג, הצטיינות, מצוינות, הגעה להישגים, השגת תוצאה טובה".
אנשי רוח וחוקרים אינם ששים להגדרה זו משום שהיא אינה מתיחסת למצבו הנפשי של המצליחן, לעולם הרגשות שלו, לדרך שהוא הגיע אליו ולקנין שנשאר עמו. לדעתם המושג הצלחה הוא חמקמק יותר ולא קבוע. גם האיכותיים ביותר שמחברים את ההצלחה לערך, שמים דגש על החיצוניות.
אני מניח את ההגדרה הנ"ל ועובר להגדרה שאמורה לקפל בתוכה גם את ערך הקנין ומצבו הנפשי והרגשי של הזוכה בהצלחה, ובנוסף אחבר אותו עם הערך הקשור לקניינים הגשמיים החולפים, כל זה במבט אמוני-ערכי.
אין ספק שההצלחה נובעת מתחושת ייעוד ומשמעות והיא מתבטאת במימוש מתמשך של הפוטנציאל הטמון בנפש האדם בכל שטחי החיים, הגשמיים והרוחניים, ובעיקר ההתפתחות הערכית של הצמיחה הרוחנית וכשהיא מחוברת להצלחה גשמית היא מבטאת את שלמות הביטוי של ההצלחה, אלא שהיא יכולה להתיחס רק במובן הערכי-נפשי ללא הגשמי.
אם השגת רווח של מליון ₪ כפי שצפית אך נפשך עגומה עליך מסיבות כלשהן, הרווח הזה אינו שלם לפי שהביטוי הנפשי פוגם בו ובנוסף ערך רוחני כלשהוא לא התלווה לכך. אם הרווחת כסף זה ביושר ואח"כ חלקו הפסדת הרי ברכה אין פה ואי לכך אי אפשר לאמר שהצלחת במובן המקובל, המזהה הצלחה עם התפתחות ושגשוג, מכל מקום במובן הפנימי-ערכי, יתכן ויקרא הצלחה אם רווח זה קבלת ביושר ואם עזרת על ידו לאחרים. כמובן הצלחה זו חלקית.
הצלחה בתחום הגשמי-קיומי היא עשיה נכונה ושלמה שבאה לידי ביטוי בברכה שיש לה קיום עצמי, והמשכיות המלווה בנועם.
הפעם הראשונה שנכתבה בתורה "הצלחה" זה אצל יוסף הצדיק ומשם נוכל לאשש את ההגדרה הזו. אצל יוסף נאמר "ויהי ה' את יוסף ויהי איש מצליח" (בראשית לט, ב) ומיד נאמר בפסוק ה': ויברך ה' את בית המצרי בגלל יוסף ויהי ברכת ה' בכל אשר יש לו בבית ובשדה".
ההצלחה בנוסף להיותה מרכיב חומרי היא מרכיב של אושר ואושר זה קנין רוחני, אי לכך אין אפשרות שלא לחבר ביניהם. הראיה לכך –
הפסוק הראשון של תהילים מתחיל ב"אשרי האיש", ומיד בפסוק ג' נאמר: והיה כעץ שתול על פלגי מים... וכל אשר יעשה יצליח", ללמדך שחיבור הגשמיות לקנייני הנפש הרוחניים המתבטאים במילה "אשרי "יש להם חשיבות גדולה והם יוצרים ערך מוסף למושג הצלחה.
ההצלחה יכולה לבוא בשני מישורים: במישור הגשמי-ערכי ובמישור המוסרי-ערכי. הצלחה אמיתית ושלמה היא מימוש עצמי הולך ומתמשך לאורך זמן, שבו יש ייעוד ומשמעות ואי לכך יש לו קיום ויציבות, ומביא לידי ביטוי את הכישורים וההישגים, מעשיים או אלו הקשורים בצמיחה רוחנית, לידי ערך עצמי אמיתי – ערך שאינו מתמוטט כבנין קלפים.
ערך אמיתי מושלם, בא לידי ביטוי באדם שמחובר באופן מדויק לכישורים שלו, הנפשיים והמעשיים, והוא מביא אותם במחובר ובמאוזן לידי מימוש, תוך שימת דגש וערך מוסף לערכיות.
מה מאפיין את ההצלחה האמיתית שמביאה את האדם לידי ערך עצמי אמיתי?
הצלחה זו היא מחוברת אל האדם פנימה היא לא נשחקת במשך הזמן, היא לעולם לא תתמוטט, ונושאה לעולם לא יגיע לרצון אובססיבי להוכיח שהוא שווה משהו. הוא לא זקוק להוכיח לאף אדם את ערך הצלחתו ולנגן על פי החליל של החברים והסביבה. הצלחתו הוא גילוי של פוטנציאל נפשי שחשף אותו ביגע ובעמל והוא שייך אך ורק לו. נקודת המוצא שלו הוא ערכי. כל זמן שחיבר את הערך הפנימי לפעולה בעיניו זו ראשית ההצלחה. אם אכן יבוא לידי ביטוי גם הצד החיצוני מה טוב, אם לאו לא יהא כל אסון.
גם אם נניח הצליח ביושר ובכבוד לממון ואותו ממון הופסד, הוא לא ינחת לדכדוך ודיכאון כיון שהאגו שלו אינו מנופח ולפי השקפתו זה לא סוף העולם כי הוא נשאר עם משהו שמחובר אליו והולך איתו לנצח.
בני אדם ערכיים שבעיניהם ההתפתחות מוסרית-ערכית היא החשובה, הצלחה לנגד עיניהם זה שינוי מהותי של תכונה שלילית שנמצאת בהם ואולי אפילו נולדו איתה. את שיא ההצלחה הם רואים בשינוי היכול לבוא לידי ביטוי בהפיכת התכונה הזו למשהו טבעי בנפשם.
מימוש מתמשך של התפתחות מוסרית ודתית ההולכת ונבנית ומצמיחה פירות יפים ואיכותייים בחייהם חשובה להם יותר מממון רב שהשיגו.
בעיניהם הצלחה זה אדם שליטש את הרגישות שלו והמשיך וליטש עד כדי שהרגישות היא חלק עצמי בנפש. אדם שזכה לכך, יהא מוכן לעשות הכל למען החבר במצוקה ולמען שיקומו של אדם בצורה הכי נכונה מבלי פרסומות וכרזות.
מדוע הם המצליחנים?
משום שהם הביזניסים האמיתיים של החיים, הם יודעים שבמציאות כל קנייני העולם הם קניינים חולפים, ורק קנין אחד הוא אמיתי, הקנין הערכי-מוסרי, בין אם הוא התפתח בתוך העשיה ובין אם התפתחות רוחנית טהורה. הם יודעים שקנין זה הוא לא בין חלוף, לא ישתנה וילך עם האדם לכל חייו ולנצח.
מצליחנים אמיתיים הם פנימיים וזכו לבריאות נפשית גדולה ואי לכך אין להם ענין לנקר עיני אחרים בהצלחתם, אדרבה יש להם ענין בעינם הטובה להקרין מתוכם על אחרים ולשמוח בהתפתחות הנפשית והרוחנית של הסובבים אותם.
הם אינם מפחדים שיגזלו את ערך העצמי שלהם שרכשו כיון שהוא טמון באוצר מוגן שלא שזפתו עין.
הם משוחררים בעשיה, בוטחים בעצמם וזורמים בחייהם זרימה שאינה פוסקת, משום שהתחברו בנפשם, למקום שהוא קים ונצחי שלו יש בסיס רוחני – אמוני המגן עליהם ומצמיח אותם. מקום שאינו זונח את הצד הקיומי של החיים.
האם כל אדם יכול להצליח?
התשובה היא כן אם אכן הוא מחובר לזרם הנכון ומרים את המתג להאיר את נפשו. כי ההצלחה שהוא מרכיב של האושר לא מתבטא בענין הגשמי-קיומי אלא הוא יכול להיות מרכיב ממנו.
אם הכשרת את עצמך למידה או לתכונה טובה, מתוך רצון עז ובהתמדה ובכך עקרת או לפחות כָּפִיתָ על מידה רעה שהיתה טמונה בך, אתה מצליחן אמיתי.
הצלחה תלויה בנקודת המוצא שלך. אם נקודת המוצא היתה שלילית ונמצאת כמעט בקצה הסקאלה, והאדם פעל רבות שינה את אופיו והגיע למצב של בינוני ומעלה, הוא המצליחן הגדול.
אם נקודת המוצא היתה גבוהה עם תכונה או תכונות טובות והאדם שזכה בהם הזניח אותם או גרם להפסדם בעקבות ארועי החיים, הוא מפסידן גדול גם אם יש לו נכסים.
למה המצליחן והמפסידן דומים?
לשני אחים שקיבלו ירושה מאביהם שהיה חקלאי וברשותו שני טרקטורים. האחד ישן שהיה צריך רחמי שמים מרובים והשני חדש.
זה שקבל את החדש שם אותו בחניה לזמן ארוך לא עבד איתו ולא חרש את שדהו ובמשך הזמן הטרקטור החל להחליד ולאבד מערכו. והשני שקיבל את הטרקטור הישן, הפעיל אותו חרש את השדה אמנם באיטיות ואחרי תקופה מסוימת זכה ליבול מספיק שזיכה אותו להתפרנס ממנו ולחסוך. ביום מן הימים יכל לקנות בו טרקטור חדש שעשה את חייו קלים ועזר לו בכלכלתו.
לסיכום:
אם חפץ אתה בהצלחה אמיתית ערכית והיא חשובה בעיניך מכל הצלחות חיצוניות המנקרות עיניים אך הן חולפות ומצריכות בצורה אובססיבית להגן עליהם, עליך להתחבר לאמת שבך, לחלק הפנימי הערכי שבנפשך, החלק שישאר עמך לנצח ולעולם לא יוכלו לגזול ממך אותו. אם אתה מרגיש שאין ביכולתך לעזור לעצמך משום שאתה נמצא בסחרור של בלבול וחוסר החלטה או איזון, עליך לפנות לעזרה מקצועית של אדם עם נסיון ורקורד גדול שיוכל לחשוף בפניך את הערך עצמי האמיתי שלך. "עשה לך רב וקנה לך חבר"... אם אין באפשרותך לעשות לך רב (=מטפל), קנה אותו בכסף רב, כי כל קניינים לא יושוו לקנין הנפש שלך שהוא אמיתי ונצחי.