קדושים תהיו – פרושים תהיו

בספר ויקרא (יט, ב) מצוה את משה רבינו לאמר לבני ישראל קדושים תהיו – פרושים

תהיו, מפני כי קדוש אני. מאחר שכן עליכם להכשיר את לבכם ואת מקומכם כדי שאוכל

להשרות את שכינתי ביניכם.

הציווי קדשים תהיו נכתב חסר אות וא"ו ואילו הנימוק כי קדוש אני נכתב מלא עם אות

ואו, לאמר לך, עליך לעשות את כל שביכולתך להיות קדוש ואל תחשוב שאכן תגיע לשיא

הקדושה. לא כך! אדם שקרוץ מחומר לכך בחייו לעולם לא יגיע לשיא הקדושה, וככל שיקדש

את עצמו עדין חומריותו מכסה על הנשמה הקדושה. רק אני, ה יתברך, מחזיק בשיא

הקדושה.

ידועה היא שיטת הרמבן בפירושו הרואה בציווי קדשים תהיו מצות עשה והוא מיחס אותו

לדברים המותרים ולא לדברים האסורים. על איסור עריות ועל אכילת מאכלות אסורות ושתית

יין אסור, לא שייך ציווי זה, מצוות אלו עומדות בפני עצמן. הדברים מתייחסים לאכילה ושתיה

מותרת, וליחסי אישות מותרים, שלא יהא שטוף בהם על אף שהתורה התירה אותם.

מצוות קדושים תהיו מלמד פרושים תהיו גם מן המותרות והיא מחוברת למִמְרָא  "קדש

"עצמך במותר לך

התשובה קשורה במבנה הנפשי שלנו ובכוחות שמנהלות אותם. בתוכנו יש יצר טוב ויש יצר

הרע. כעיקרון היצר הרע שמעודד אותנו לרע מעיקרו אינו מיועד לכך, מי שמעודד אותו

ומעורר את המוטיביצה שלו להרע לאדם זה האדם. מעיקרו, היצר הרע ניתן לאדם, שאתו יפעל בחיבורו לעוהז, היכולה להישלט על ידינו, אלא שהאדם נטל את כח היצר בשתי ידים.

נעים לו לאכול בשר ולשתות יין ולקיים מערכת יחסי אישות מודגשים, זה מהנה אותו, אך בו

טמון פוטנציאל שלילי, שיכול לגרור אותו לא רק לדבר המותר אלא גם לדבר האסור, ומתוך

הטוב יכול הוא להגיע לרע, כמו שאמר שלמה החכם: מכל משמר נצור לבך כי ממנו תוצאות

חיים (משלי).

פירוש: מכל מה שאמרו חכמים לך לשמור עליך להדק את השמירה, נצור לבך שמור

שמירה מעולה, מפני שממנו, מהשמירה שציוו אותך, תוצאות חיים היכן תהיה אם בחיק

הקדושה או בחיק הקליפות הטמאות. לשמירה זו מפני היגררות לטומאת התאוות המיותרות, צריך הרבה תבונה, אל לא לאדם להיות פרוש מתאווה שהיא חזקה בקרבו ולעת עתה מנהלת את חייו, אלא עליו להרחיקה מגבולו במנות קטנות וסבירות שיוכל לעמוד בהם ולא יחזרו ויִנֵעוֹרוּ בקרבו. עם המנות הקטנות יש להישאר זמן סביר עד שהנפש הבהמית תתרגל אליו ואחכ להרחיב את גבולה, אט אט, עד למיגור הרע שנמצא בו. על האדם להכיר שהפרויקט של חייו הוא להפוך את גופו ואת הכח שמנהל את גופו, היצר הרע, לבן ברית לו, באופן שהיצהר לא רק שלא יפריע לו אלא גם ישמח בהצלחה שלו, כיון שבכך הוא מביא את עצמו לשלמות רוחנית.
מסיבה זו ככל הנראה ציותה התורה (לפי הרמב"ן) קדושים תהיו – פרושים תהיו מן התאוות. מצוה זו אינה בלתי ישימה אלא בהחלט ישימה ביותר אם רק יכיר הכרה ברורה בתפקידו זה בבהירות אמיתית. אי שימת לב וקונספציה של אכול ושתה כי מחר נמות, שנמצאת בכל אחד במינון שונה, במודע ושלא במודע, היא זו אשר בעוכריו והיא זו אשר חלילה יכולה לגרור אותו להיאחז ולהידבק ביצר הרע. לכל אחד יש את ההתמודדות שלו ואת עוצמת הרע שבקרבו. לא הרי זה כהרי זה. כל מה שעליו לעשות הוא להיות זהיר ולתת תשומת לב לכל תזוזה בנפש.
איך ממגרים את היצר הרע על כך במאמר שלב אחר שלב במיגור הרע. ההצלחה ביישום פרק זה ובמיוחד בפרק הבא הוא בקריאה איטית ובינתיים תשומת לב ובמיוחד חזרה ושינון.