איך לבוא לידי ויסות ושליטה עצמית?
שליטה עצמית מכונה גם ויסות עצמי ופירושה "יכולת של האדם לבקר ולהתאים את מחשבותיו, רגשותיו והתנהגותו לצורך השגת מטרה כלשהי או הסתגלות למצב מסוים, וכן לצורך הימנעות מנזק אפשרי". ויקיפדיה ערך שליטה עצמית.
השליטה העצמית היא שריר של הנפש והיא מתפתחת על ידי אימון רב וקשב רב לעצמי הפנימי שלי – מחשבה, רגש ומעשה. המחשבה יכולה לגרום לתסיסה נפשית גבוהה, על ידי שמעוררת רגשות מיותרות, והויסות מכוון אותה למינון הנכון ולעוצמה שאמורה להתגלות.
הרגש יכול לגרום לפעולה המרחיקה את האדם מוויסות, בין אם הרגש יהא פעיל די צורכו ובין אם הוא יהא פחות מן הראוי להתגלותו; והויסות אמור ליצב אותו ולגרום לו להיות מסונכרן עם המחשבה וההתנהגות.
התגובה הרגשית כשהיא בהיפר, מלמדת על חוסר אפשרות של האדם לכוון את ההקצאה של משאבי הרגש לכיוון הויסות והסנכרון עם המחשבה, ובתנועה אחרת כלפי התנהגות. אדם "שזכה" להיפר רגשות זה אדם שאינו יכול לשלוט על רגשות קשות שמנהלות אותו וכופות עליו את עצמם, על אף התנגדותו אליהם - התנגדות פסיבית או התנגדות אקטיבית.
רגשות אלו הן חזקות מספיק בכדי לגרום לו לאי מימוש עצמי ולחוסר תיאום בין פעולה לזמן ולמקום.
חוסר השליטה מעודד מערבולת רגשית וקוגניטיבית ולא נותנת להפריד ולהגביל את הפעילות הרגשית בתוכנו.
רגשות אלו, פעמים רבות, ואפשר לאמר שרובן המחולט, יושבות על בסיס של תוהו – אורות חזקים בנפש שלא נוצרו כלים המכילים אותם, ואי לכך הם גולשים החוצה וגורמים לבלבול וסחרור.
אי שליטה עצמית גורמת פעמים רבות לחוסר יציבות רגשית, וגוררת את האדם לידי דכדוך ואפילו דיכאון קל מלווה בחרדה קלה. היא גורמת לשיתוק חלקי בעשיה. אלו שנשלטים מאי שליטה שלהם, חשים שכל מה שהם עושים או רוצים לעשות הוא לא יכול להתחבר בצורה שלמה – קוגניטיבית ורגשית, אי לכך מצוי מאוד שהם נמנעים מעשיה ומסתגרים בתוך עצמם.
הסובלים מאי שליטה עצמית מודגשת, הנאת החיים שלהם מופרעת, הם לא מרגישים זרימה לחיים, ודבר זה גורר חוסר ביטחון עצמי. הם מפנים ביקורת עצמית כלפי עצמם, ושופטים את עצמם, ואי לכך שמחת חייהם מאוד נמוכה. כאשר הביקורת העצמית היא מודגשת, הם מרגישים כמו עוף זר, חשים מעין ניתוק, וזה גורם עוד יותר להדגשת חוסר השליטה העצמית והדכדוך שמהם הם סובלים.
שליטה עצמית ויראת אלהים
המושג שליטה עצמית קשור בקשר פנימי עם יראת אלהים.
היראה שהיא תנועה של נסיגה היא אינה מבטאת רק נסיגה אלא גם ויסות. היא מאזנת את עצמה על מנת להגיע לידי סינכרון בין החשיבה, הרגש וההתנהגות. הדברים אמורים ביראה איכותית וכדלהלן. יראת אלהים היא אינה מצמצמת פעולה אלא מאפשרת פעולה יותר איכותית, אם אכן חפץ נושא היראה בעשיה איכותית.
יש בה דרגות שונות, והדרגה הגבוהה ביותר היא המשכת כח הבינה – התבוננות רחבה והעמקה של הדברים. עם המשכת הבינה עולם הרגש הופך להיות פעיל ורחב ומעורר את כח הדעת.
כח הדעת, שהוא החיבור המחבר את התבונה עם עולם המעשה, הוא זה אשר מושך מסקנת ההתבוננות ומביא אותה לידי מעשה. אי לכך יראת אלהים שלמה זו יראה שיש בה חיבור בין שכל, רגש והתנהגות. כח הבלימה שהוא קשור בספירת הגבורה שבנפש כשהוא מאוזן ומתוקן, הוא אינו מפריע. למעשה הוא בולם, על מנת שהמשך הפעולה תהא איכותית.
יראת אלהים, בדרגתה הגבוהה, אף היא אינה משתקת את הנפש ובולמת את הפעולה, אלא מווסתת את המעשה ומביאה אותו לידי עשיה איכותית ומדויקת.
כשם ששליטה עצמית רווחת בטיפוסים רציונליים ומדוייקים בעשיה, ופחות באנשים שנפעלים בעיקר על ידי רגש; כך יראת אלהים רווחת אצל טיפוסים שהם מתרגמים את היעד למעשה ומתמקדים בו.
שליטה עצמית לא איכותית קיימת אצל טיפוסים בעלי שליטה עצמית שהם ריאליים מאד, מדויקים, מוגבלים – שמגבילים את עצמם בשיטתיות ולא מרחיבים דעת על מנת להרחיב את מרחב הפעולה. הם טיפוסים מאוד חסומים רגשית ובמידה מסוימת משעממים.
הם עלולים לרטון ולהיות חסרי סיפוק, ורווח אצלם נטיה לדכדוך ולבלימת רגשות.
במידה כזו מונהגים טיפוסים שיראת אליהם מגמתם, אף הם חוסמים את עצמם מעולם הרגשות או מגבילים אותה, ומצמצמים את מרחב הפעולה הרוחנית שלהם. הם אינם נפתחים לכיווני חשיבה אחרים, ויש להם נטיה לדכדוך ולהסתגרות. הם מנותקים מן החברה והחברה אינה שמחה בקרבתם.
כשם ששליטה עצמית הינה יכולת של האדם לווסת את עצמו ולשפר את אפשרויות ההסתגלות שלו באמצעות בקרה והתאמת הפעולות, בין אם הוא זכה לכך ונולד עם כישורים אלו, ובין אם רכש את זה במשך חייו (=מיומנות על ידי לימוד והרגל), כך גם יראת שמים ניתן לרכוש אותה על ידי לימוד והרגל, גם אם הנטיה המולדת שלו היתה לחוסר דיוק ושמירה על כל הכללים הנצרכים.
"יראת אלהים היא חכמה" (איוב כח, כח) – חכמה נפלאה המצריכה לימוד, ועל הכל מצריכה ביטול כלפי הבורא יתברך.
צירוף שני הדברים מולידה יראה שהיא מלאה שמחה, וגורמת במקום לצמצום, להרחבה גדולה. תחילתה קשה וסופה רוך ואושר.