תודעת שפע מתוקנת ומעשית
"תודעת שפע" היא אחת מהדברים הפופולאריים בתחום הצמיחה האישית שמעסיק אנשים רבים אך לא מכוונת נכון. שימת הדגש מופנית בעיקר לתחום הכלכלי אך זה פשוט לא מדוייק. תודעת שפע קשורה בכל התחומים. תודעה זו חדורה בלבבות רבים אך לא רק שפעמים היא שגויה אלא גם דמיונית. פעמים היא נושקת לאמונות ולפירושים שיש בהם נצנוצי עבודה זרה וחסרון אמונה. כדי להיכנס לתוך הנושא עלינו קודם לברר מהי תודעת שפע בלתי מתוקנת, פסולה ואסורה, ואח"כ, מתוך הרחקת השלילה נגיע להגדרת תודעת שפע מתוקנת ומעשית.
תודעת שפע בלתי מתוקנת
תודעת שפע שלילית קשורה בפילוסופיה שלה ובדרך ההתחברות אליה. תודעה זו אזוקה באמונה פסולה ואסורה, המפרידה את עצמה מאלהים חיים הממלא את עולמו בנוכחותו והמשגיח עליו ועל כל פרטי פרטיו. אמונה זו היא ילדותית וחסרת בגרות כיון שהתפיסה שלה בנושא התודעה הוא שגוי מעיקרו.
כדי להתחבר לשפע שאתה נושא את נפשך אליו, עליך להיות מחובר לתדר שלו, התודעה היא בסגנון זה: ואח"כ למשוך אותו אליך. אם אתה חפץ במכונית מהודרת או בבת זוג יפה וחכמה וכו' עליך להתחבר לתדר הזה להאמין ביכולתך לקבל את השפע הזה ולהאמין שזה מגיע לך, ולא יאוחר הזמן ותמצא את הצפיות שלך מתגשמות.
הפילוסופיה שמסביב לזה היא, שהיקום מלא בשפע, באנרגיה ובהפתעות גדולות. כל מה שאתה צריך לעשות זה לחבר את התודעה שלך למה שאתה חפץ והיקום יתן לך.
ראשית אמונת החיבור של השפע ליקום הוא פסול מעיקרו. הוא מעמיד את היקום כישות רוחנית המשפיעה לאדם, בו בזמן שהיקום הוא נברא והוא לא בעל כוח עצמי העומד בפני עצמו.
המאמין שהיקום נותן לו את השפע הוא מרחיק את עצמו מאמונת ה' המלמדת שהיקום הוא נברא על ידו והוא בעצם אפסי לעומת כל הבריאה והקוסמוס.
חוץ מה' הממלא את העולם בנוכחותו והמשגיח עליו, אין שום מציאות אחרת.
לעצם החשיבה שאם אתה תתחבר לתדר של השפע שאתה חפץ בו אתה תקבל אותו, הוא אמת אך חלקי. מדוע הוא חלקי? משום שרק בני אדם בודדים שמזלם בריא וגובר, המחוברים למציאות ולהם רקורד של עשייה מוצלחת, הם היכולים לקבל שפע ממוגנט. דבר זה לא הוכיח את עצמו כלל אצל רבים וטובים. טכניקה זו לא עובדת משום שהיא מנוגדת לרצון האמיתי של הבוי"ת הבא לידי ביטוי במשפט: "אשר ברא אלהים לעשות". מבלי עשיה אין ברכה. הברכה מתלוה לעשיה.
תודעת שפע מתוקנת היא תודעת שפע שמחדירה את ה' למציאות החיים שלי ולד' אמותי.
האופן שנעשה הוא על ידי אמונה שבאה לידי ביטוי בתפילה ובקיווי, מבחינת "קוה אל ה' חזק ויאמץ לבך וקוה את ה'" (תהלים כז, יד).
לתפילה ולקיווי היוצרים כלים אמונים יש כח משיכה לאור והשפע שביקום. ככלל תודעת שפע בלתי מתוקנת היא תודעה של חסר והיא באה מתוך תנועת נפש זו. תודעת שפע זו היא תודעת יניקה מן העולם ומהמציאות בשביל למלא את חסרונך. היא לא באה מתחושה של מלאות ולכן היא פסולה.
מה העיקרון שעליו עומד תודעת שפע?
שלי יש מסר מיוחד שאני מביא לעולם. המסר הזה הוא המוטו של החיים שלי. אף אדם לא יכול להעביר אותו כמוני לפי שהוא פונקציה של הצלם אלהים שבו נבראתי, הצלם האינדיבידואלי שלי. (ד"ר יחיאל הררי בהרצאותיו)
המסר הזה אם אעביר אותו באופן נכון ומיוחד לי, אחוש חיבור אמיתי ועמוק לעצמיותי והוא יפיק אנרגיה שנוצרה מעצם החיבור ואף ינביע אנרגיה פוטונצאלית שלעולם לא תהא פוסקת, לפי שהיא מקור מים חיים המחובר לעליונים. אנרגיה זו היא פונקציה של הצלם האלהים שבי ומאחר שהיא מחוברת לעליונים ויונקת מהם, לעולם לא יבש מקורה.
לכשאתחבר ואנביע מתוכי שפע לעולם ארגיש תחושה של סיפוק ומלאות. תחושה של עושר שאני אינו צריך לשום אדם ולא מעניין אותי (כביכול) אם האחר יקבל או לא יקבל, יתיחס או לא יתיחס לשפע.
השפע הזה לא רק נובע מתוך האדם אלא יש לו יניקה גם מהטוב העתידי לאדם, המזל הצף שיש לו קשר לאדם אך הוא לא מתגלה לעת עתה ומצפה לכלים הראויים שיִמְשְכו את האור אליהם ויקבלו אותם.
כדי למשוך אותם יש צורך בבטחון עצמי הנובע מכח הבטחון בבורא עולם הממלא את העולם בחסד עליון. בחסד הזה תהא כל כך בטוח עד שכביכול תראה אותו כמי שמגיע אליך ושוכן בתוכך, ותשמח בו. הראיה והתחושה הזו חיבת שתהיה קבועה בנפשך עד שכביכול תוכל להגדיר אותו ולהודות עליו.
דברים אלה בעצם נמצאים בדברי דוד המלך ע"ה: "ואני בחסדך בטחתי יגל לבי בישועתך אשירה לה' כי גמל עלי" (תהלים יג, ו) אומר דוד: אני ברב החסד שלך הממלא את כל היקום בוטח, ובטחון זה כל כך עמוק בנפשי עד שאני רואה אותו מתגשם ולכן "יגל לבי". יתרה מזו: על החסד הזה שהוא עתיד להגיע אני שר ומודה שכביכול כבר הוא התקים.
בשתי מקורות של השפע עליך להתחבר.
תודעת שפע, זה לא שאני מחכה לשפע שישפיעו לי, שפע של יניקה, שפע שהמסר שלו הוא חסר ולא מלאות; אלא שאני אשפיע מתוכי. שפע שאני יוזם, אני מושך ואני מוביל מהכוחות האצורים בתוכי. העולם פשוט מחכה לי. מחכה למסר האישי שלי שאני ורק אני יכול להעביר אותו לעולם.
תודעת שפע היא תודעה של שליחות ואת שליחות זו עלי לבצע כראוי ולא למסור אותו לאחרים.
אין זה חשוב מה אופיה של שליחות זו ומאיזה מקור היא יונקת, החשוב הוא שאבצע את שליחותי.
אם השליחות שלי במקצוע שאינו מביא כבוד לאדם אך הוא משרת אחרים ובביצועו אני מיטיב לאחרים, כגון אינסטלציה, כאשר אבצע אותו בשלמות ובמקצועיות מתוך כוונה להיטיב לאחרים בכך אני עושה את שליחותו ומתחבר לצלם שבתוכי. עם עצם ביצוע העבודה במומחיות ורצינות אני מעביר את המסר שלי לעולם.
ניתן מספר דוגמאות לשפע.
- אֵם שהיא בעלת אינטליגנציה גבוהה הלוקחת פסק זמן מחייה לטובת גידול הילדים ומחליטה שהיא עושה את מלאכתה בצורה הכי שלמה ולצורך זה היא קוראת ספרי הורות וחינוך כדי שתדע כיצד לגדל ילדים בריאים בנפשם ובגופם – יש לה תודעת שפע ברמה הגבוהה.
- אשת אברך שרואה ערך גדול בלימוד התורה של בעלה, בצמיחה הרוחנית שלו, שהתוצאה שלו היא להשפיע על המשפחה ולגדל דור ישרים מבורך, ואי לכך היא מצמצמת את הוצאותיה ומצטמקת בתוך המקום שבו היא חיה למען מטרה זו, היא חיה בתודעת שפע על אף הצמצום הכרוך בכך. שפע במקרה זה אינו מתבטא בהכנסה והתרחבות, שפע במקרה זה הוא התכנסות וצמצום על מנת לקבל שפע רוחני גבוה יותר שהיא מאמינה בו וחשוב הוא יותר מההרווחה האישית שלה - כל זמן שאינו פוגע בגידול ילדיה.
- תלמיד באוניברסיטה המצפה לתואר, ופועל למענו על חשבון הנוחות שלו ועל חשבון סכומי הכסף שהוא מוציא למטרה זו, הוא חי בתודעת שפע כיון שכל מהלכיו הולכים לכיוון זה.
- איש עסקים שעסקיו רעים ואי לכך הוא מצמצם את חובותיו על ידי חלק ממכירת נכסיו כדי שיגיע לאיזון ובמשך זמן להרווחה כלכלית, הוא חי בתודעת שפע.
לסיכום: שפע זה אינו שפע של כסף. זה שפע של איכות. תודעה של שפע איכותי היא תודעה האמיתית שעליך לרצות להגיע אליה.
אין זה אומר שעליך להינזר ממנעמי העולם ולהצטמצם בד' אמותיך, כי אם ברכך ה' בשפע גדול עליך ליהנות ממנו ולהשתמש בו בצורה מושכלת ומהנה.
חסרון תודעת שפע בא לידי ביטוי כשאתה רואה את השפע הגשמי כדבר עיקרי והכי חשוב והשפע הרוחני כמשני.
השימוש בשפע זה אינו לשבת מול הטלוויזיה ומול המסך של הפלאפון ולדפדף בו, מצב זה, כשהוא מודגש, הוא שפע שלישי שנושק למוות חלקי של עצמך.
תודעת שפע, זה לרצות להיות יותר טוב ממה שאתה עכשיו ולצפות לצמיחה רוחנית ותיקון המידות והאישיות שלך כיון שעם שפע זה אתה מתחבר לשפע הרוחני הממלא את העולם.
שפע, זה לא להסתכל על ההצלחה החיצונית שלך או של אחר, זה להביט לנוכח ההצלחה האמיתית הבונה ומחיה את הצדדים הנסתרים או האפלים שבאישיות שלך.
תודעת שפע זו תודעה של אמונה במסר האישי שלך וביכולתך להעביר אותו ולהשפיע בכך על העולם בכל תחום.
אם החלטת להיות פוליטיקאי וכוונתך לשם שמים כדי לעשות טוב עם העולם, עם הסביבה ולכלל ישראל, אז בהחלט אתה מתחבר לצלם שלך.
תודעת שפע יש בו גם כח המתנה בנפש. שפע זה לא כח שמקטין את האדם ודוחק אותו הצדה בגלל תודעה שגויה של כאן ועכשיו, זה תודעה של הבשלה. של בגרות נפשית. של צמיחה אמיתית. של חיבור עם הפנימיות האמיתית שלי היונקת מכח הצלם האלהי שבתוכי.
איך אדע מהו השפע האמיתי השייך לי?
אם אתה הולך עם מחשבה חוזרת ונשנית שאינה מרפה ממך והיא תמיד פוגשת אותך בצומת דרכים בחייך ובכך היא מלמדת על חיוניותה, קרוב הדבר שהוא תודעת השפע שלך והיא מצפה לך שתתחבר אליה ותגשים את עצמך על ידה. היא כביכול מכריזה בפניך, כל זמן שלא עשית מהלך זה לא מצית את עצמך ותחיה עם הרגשה של החמצה.
מה עלי לעשות שתודעת השפע תמשיך ותתגבר לאורך זמן?
עם ערב לפני השינה ועם בקר עם הקימה, אחזק את התודעה שבי בשאלות אלו: איך אמשיך את השפע שלי לעולם? מה יהא עלי לעשות כדי שיהא יותר משוכלל ומתוקן?
מה הצעדים שעלי לעשות כדי להנחיל את השפע הזה?
כשאני הולך לישון עם תודעה זו ושאלות אלו, אני לא רק משמר את התודעה אלא מזרים לתוכה חיוניות גבוהה הקשורה בשליחות שלי, ומשכלל אותה שכלול אחר שכלול מבלי התמודדות שכלית, מפני שתת המודע שלי נותן לי את התשובות הנכונות.
איך אאתגר את עצמי?
האתגור של התודעה אינה מצריכה התמודדות והתגוששות עצמית, היא מצריכה בטחון בדרך שאני הולך בה שהיא אכן אמיתית ומחוברת אלי וכל זמן שלא הבאתי אותה למימוש אז בעצם חסר במימוש העצמי שלי.
כאשר אני מאותגר אז בדרך ממילא מבלי להתאמץ אני שומר על התודעה שלי ואפילו שולח מרפקים להגן עליה מבלי מחשבה תחילה. כשאני מאותגר אני באופן טבעי מגיע לידי התמדה מיקוד והתרכזות.
האתגור העצמי שבא מכח אמונה היא זו אשר תעורר בי אמוציות שלא נפסקות והיא זו אשר תכוון אותי בשליחותי. מה שעלי לעשות זה להתחיל בפעולות קטנות ומוצלחות, שהן מחדירות לתודעה שלי שאכן אני מוצלח ובכך מסלקות אמונות מוטעות.
איך עלי להתיחס למפריעים חיצוניים?
האמונה בדרכי והאמונה בהשגחה הפרטית היא פותרת בדרך כלל את המפריעים החיצוניים.
כשאני מאמין בדרכי ובשליחותי, במסר המיוחד לי, ההפרעות החיצוניות מתגמדות לעומת האנרגיה שאצורה בתוכי, אנרגיה שלה דינמיקה משלה והיא גוררת את האדם הדבק בה למיקוד ריכוז והתחברות עוצמתית. יתכן, ודבר זה הוא לא רחוק, שבכדי לשמר את עצמי מהפרעות חיצוניות עלי להתמודד בצורה אקטיבית וזה לא דבר שהוא פסול. כל מה שעלי לעשות זה לחשוב על דרכי פעולה נכונים שלא יגררו אותי למערבלת מיותרת. על כגון דא נאמר: סוף מעשה במחשבה תחילה.