תוכחה פסיבית – אקטיבית

בעת קריאת הכתרת אתה בודאי מרים גבה ושואל את עצמך עם איזה מין ערוב תחומין וכלאים אני נפגש? היתכן תוכחה שהיא פסיבית ומגלה אקטיביות? אכן ישנה תוכחה כזו שהתוכחה לא באה לידי ביטוי באופן מילולי אך לה היה ביטוי אקטיבי מאוד.

נועה בת החמש עשרה גדלה בבית חרדי קשוח ומחניק. ביום מן הימים נפגשה עם האינטרנט ומצאה בו עולם פתוח וחדש שלא הכירה אותו. בסתר היתה רואה ככל העולה על רוחה תכניות שחלקן בלתי צנועות לחלוטין. היא הרגישה שהיא עושה שקר בנפשה והיא אינה יכולה להמשיך עם הנהגה דואלית שיש בה מן המרמה והצביעות ומקנה בלב עקמומיות וחוסר בטחון; ואט אט פרקה עול בשלבים. בתחילה בזלזול בקיום המצוות ובהמשך בצניעות הבגדים. מלחמה פנימית זו ניהלה בהדרגה, מאמץ וכח למשך זמן. מאחר והיא היתה בחורה ערכית נמנעה מלהתחכך עם הוריה ושמרה על איפוק, הוריה ידעו את מצבה הרוחני והם מאוד כעסו, ובמניפולציות ניסו לנגן על מצפונה והרבה פעמים לא הצליחו.

באחד הימים בחשבון נפש מעמיק החליטה נועה שהיא מפסיקה את משחק המחבואים והגיעה הביתה עם מכנסים מהודקות. בלבה תכננה לספוג את הקושי והעלבון שיהיה לה מכך, אך להפתעתה כשהגיע הביתה האמא חבקה אותו בחום ואמרה לה: נועה יקרה ואהובה שלי, אני מבינה שבחרת בדרך מסוימת שהיא אינה מתאימה להלך הרוחני שלנו, אך אנו ההורים החלטנו לכבד את הרצון שלך ומכאן ואילך לא נתערב בחייך. בואי ונסכם על גדרות ומגבלות שאותם תשמרי כדי שהבית החביב שלנו לא ייהפך למרקחה. נועה כששמעה את הדברים התרגשה עד דמעות וחבקה באומץ את אמה. היא הסכימה לכל הגדרות והוסיפה לברר האם גם זו דעתו של

אבא? האמא השיבה, אכן זו גם דעתו של אבא אם תרצי נכנס לחדר הלימוד ונשאל את פיו. אביה אכן הסכים לכל מילה שנאמרה בפי האם. אכן נועה צייתה באופן עקבי לכל הגדרות וההגבלות של הוריה, ושמרה על איפוק מחד וכבוד מאידך. האם מצידה עשתה הכל לשמור על איפוק ובדרך עקיפה החדירה לה מסרים ברורים אודות צורת ההתנהגות הרצויה, ונועה אכן החדירה לליבה את הדברים אך המשיכה בדרכה שלה תוך כדי חרטה פנימית ומצפון לא שקט. היא הרגישה את החום והאהבה שקיבלה בבית שלהפתעתה היה אף יותר מימים עברו, את דאגתה הכנה של ההורים לשלמותה וכך שהיא אינה עוף מוזר בבית.

אתם בודאי תמהים מהיכן מצאו עוז ההורים להפוך את עורם בין לילה? התשובה היא שבהשגחה עליונה, מספר ימים לפני לבישת המכנסים האדוקות הם החליטו ללכת לבקש עזרה מקצועית בפתרון הבעיה, והיועץ אחר ששמע את כל מכלול הדברים הציע להם שיאפשרו לה ללכת בדרכה כיון שבמשחק זה הם הפסידו ועליהם לשמור על איפוק, הכַלַה ואהבה, לפני שבירת כלים שיכאיב להם. המשיכו לקבל אותה והפעם כמות שהיא ובצורה טבעית ומאופקת.

אם אכן תקבלו אותה כך ותרבו אהבה אליה ונסיון למלא את חסרונה, מאחר והיא בחורה ערכית, ביום מן הימים יש סיכוי שתשוב למסלול שאתם חפצים בה. ההורים אכן קבלו את הדברים והחליטו לבצע הלכה למעשה. ארע שבדיוק באותם ימים התבשל אצל נועה הרצון ללבוש את המכנסים המהודקות. ביום מן הימים נועה נתקעה בעיר אחרת ולא היה לה כיצד לחזור הביתה. בלית ברירה צלצלה אל אביה וספרה לו את סיפורה ואביה אמר לה, מידית אגיע לבוא לקחת אותך. את האוצר שלי ולנגד עיני הערך המיוחד שלך.
לא אוותר עליך אני מגיע מהר. מאחר וזה היה יום סגרירי במקצת והטמפרטורות ירדו החליט האב לקחת אִתו על כל מקרה גם סוודר. האב דהר למקום שנתקעה נועה והוא הביא לה את הסוודר בנימוק שהוא זכר שהיא הלכה ללא סוודר ואולי עכשיו תזדקק לזה. נועה נדהמה מהמחווה הכפול, והיא אמרה, אבא, לא ידעתי שאתה כל כך אוהב אותי ואכפת לך ממני. היא חבקה אותו בעוז ועל אף שזה לא מצא חן בעיניו אִפשר לה.
הוא שם לב שבעיניה נקוו דמעות לא רק של הערכה אלא גם של צער הבא מחשבון נפש שהלך והתרקם במשך זמן ארוך, והוא אכן שמח על כך בלבו. ביום מן הימים שברה נועה את הרגל והוריה היו אתה לאורך כל הדרך. היא שמה לב היטב כיצד הם הורים אוהבים ורגישים שאכפת להם ממנה. מאחר והיא לא יכלה למלא את תִּפקוּדה היתה חיבת להיעזר בהוריה והם אכן היו זמינים לה. במשך אותם הימים, חשבון הנפש וההערכה הגדולה להוריה גרמה לה להחליט לישר דרך עם הוריה, והיא ספרה להוריה שהיא מחליטה לשנות את דרכה ומצטערת על כך שהיא ציערה אותם והלכה בשרירות לבה, אחר הנאות רגעיות המבשרות כביכול חופש.
היא התייפחה בבכי והחליטה לעשות מעשה כדי להוכיח את צדקת דבריה לקחה את הסמרטפון שלה והשליכה אותו בחוזקה באופן שהוא התנפץ. ההורים שמחו על כך ובין נועה להוריה נפתח דף חדש. סיפור זה מלמד על שביל הזהב הראוי להתנהגות ומי ששומר אותו יתכן שיראה שינוי אצל המוכח. התוכחה השקטה של ההורים היתה פסיבית מאוד מאותו יום שהחליטו על כך.
הם לא דברו ולו פעם אחת אודות מה שהיא צריכה לתקן, הם הוכיחו את עצמם עם התיקון האישי שלהם - אהבה הכַלַה ומסירות. התוכחה הפסיבית נהפכה בהמשך לאקטיבית. היא פעלה שינוי אמיתי וענק לשביעות רצון ההורים. כל מה שהיו צריכים ההורים זה לקבוע גדרים שנועה הסכימה אליהם וביצעה אותם בשלמות, למזלם. נתאר לעצמנו אם חלילה ההורים היו ממשיכים בדרכם וגורמים לתסיסה מתמשכת, מה היו

בודאי אתם מנחשים נכון. ההורים היו מותשים מויכוחים מיותרים ונועה היתה ממשיכה בדרכה וביום מן הימים היתה יכולה להגיע לידי שבירת כלים טוטלית, לעזוב את הבית ולעזוב את הדרך שעוד היתה קשורה אליו. במקרה זה לא רק נועה היתה יוצאת בשן ועין אלא גם ההורים והבית, ומי יודע אם זה לא היה משפיע באופן שלילי יותר על חינוך שאר הילדים שהיו מחקים את דרכה של נועה.

לסיכום: התוכחה הפסיבית הממוקדת יש לה אנרגיה משלה והיא בעלת השפעה ושינוי, יש

רק צורך לדעת כיצד להחזיק בה עד לשינוי הרצוי.