עוד קודם שניכנס לתוך התודעה של תהו, תודעה הרסנית וילדותית, שהיא בעצם בראשיתית בפיתוח האינטליגנציה של האדם, עלינו לנסות להתחקות אחר המושג "תהו" מה טיבו.
התודעה של "תהו" קשורה במושג עולם התהו שלפי הקבלה היה עולם קדום לעולם התיקון שהוא עולמנו, והוא זה אשר חז"ל אמרו עליו שהיה הקב"ה "בורא עולמות ומחריבן", במשמעות של בריאת עולמות מתוקנים במקומם. הדרך שבו הבוי"ת ברא את עולמו המתוקן היה בדרך של אסיפת חלקי הניצוצות אשר נפלו בשעת השבירה של עולם התוהו.
עולם התיקון הוא בפוטנציאל יורד עד העולם אשר אנו נמצאים בו שיושלם בעת שיעלה ברצונו לעשות זאת, בזמן בא המשיח צדקנו ובהמשך.
עולם התהו על אף שהוא לא היה המתוקן, היה בו אורות גדולים שהכלים לאורות אלו לא היו מספיק רחבים ואי לכך לא יכלו להכיל את האורות הגדולים והוא נשבר. הסיבה שהבוי"ת ברא מציאות כזו היא לא בגלל שהיתה טעות חלילה וחלילה בחישובים שלו או 'תקלה', אלא זה חלק מהתוכנית האלהית כדי שיהא לו דירה בתחתונים ובעיקר כדי להיטיב עם הבריות אשר עתיד לברוא, כמאמר חז"ל "מחיק הטוב להיטיב". תהו, מציאות ותיקון הן שלשה אופני תודעה שישנן בין בני אדם והם אלו אשר יוצרים מוטיבציה בנפש האדם. במגרת זו אנו ניגע ביסודות אופני התודעה וכמובן לא נמצה אותם.
תודעה של תהו:
- החשיבה של מי "שזכה" בנפש של תהו היא חשיבה ילדותית המתבטאת בכאן ועכשיו. חשיבה שאין בה מכלול והיא רואה רק את עצמה ואת הצרכים הבלעדיים שלה מבלי אפשרות להיכלל באחר.
היא חשיבה חסרה, חשיבה שתמיד שואפת למלאות את עצמה בכל התחומים מבלי להכיר את צרכיו של האחר.
- אדם "שזכה" למתת זו קרוב הוא לעשות דברים מבלי שיקול דעת. הוא אינו שוקל דברים קודם עשיה אם אכן תואמים או לא, או אם אכן ברי ביצוע, או אכן יש לו יכלת מעשית, או שהוא מכיר את התנאים המובילים להצלחה.
- אינו רואה את הנולד ואי לכך אינו זהיר די הצורך ואינו רואה את האופק.
- אינו מכיר את מקומו ואת מיקומו הפיסי, הערכי והרוחני.
- אינו יכול להיצמד באופן מוחלט להוראות. ההוראות תמיד תהיינה גמישות. קשה לו ללמוד דבר עד הסוף. אם הוא לומד ומשלים דבר, זה עולה לו בכוחות כבירים.
- התודעה שמניעה אותו להתייחס ולפעול היא לא מספיק חזקה.
- מתאפיין בחשיבה ילדותית ולא בוגרת או חשיבה נוקשית שאינה יכולה להכיל את החשיבה השונה ואינה גמישה ופתוחה.
- רצון להשיג מבלי להתייגע מספיק.
- חשיבה שהיא בנויה על בסיס רגשות ותודעה פגומה או קלושה.
- חי ללא יעדים ברורים ומוגדרים.
- עושה דברים בכמותיות וללא שלמות.
- התהו הוא שורש הכישלון והוא אינו טבעי לאדם וכשהוא בשׂיאו הוא אחד מהגורמים הענקיים והחזקים לגאווה ולכפירה.
הערה:
על אף חולשותיהם של אנשים "שזכו" לתודעה של תהו, המפותחים שבהם נחשבים לאנשים פורצי דרך איכותיים שעליהם התפתחות העולם עומד. הדברים עתיקים ואין כאן המקום לפרשם. האדם שהיה מוכשר ובכל דור ודור קם צדיק כמוהו, שהוא בעצם שורש הטוב שבעולם התהו והוא מוכשר להביא את העולם לתיקונו תוך כדי פריצת דרך חיובית, זה יוסף הצדיק, זיהרא דאדם הראשון.
התודעה המציאותית:
- תודעה מציאותית כל כולה קשורה עם תודעה של אדם הרואה את הדברים כמציאותם מבלי חסר או יתר. הוא אינו מערב את הדמיון בתוך המציאות וגם לא את הרצון האישי שלו.
- הוא מוכן לוותר על הרצון האישי שלו למען התודעה הנכונה. הוא מכיר במציאות ובכל קשייה ואינו מתעלם מהקושי שעומד בדרכו.
- הוא שוקל את הדברים קודם עשייתם ומכוון את עצמו להצלחה. כדי להצליח הוא מסיר את הדברים שמפריעים לו בדרך ההצלחה.
- התודעה האמונית וההנחות הקודמות לעשיה תופסות מקום בנפשו ואי לכך הוא מכוון למציאות. הדמיון אצלו מרוסן וכמו כן רגשותיו.
- כשהוא עושה דברים הוא פועל במתינות ומשתדל לעשות זאת בשלמות.
- הוא מבין שהמושג "יגעת ומצאת תאמין" הוא דבר שיסודי להצלחה ולא תתכן הצלחה מבלעדי יגיעה.
- חי עם יעדים מוגדרים שלפעמים אינם מיושמים בשלמותם, אך מכיר בערך הפעולה הנכונה.
- פועל בצורה מאוזנת.
:תודעה של האיזון
- האיזון הוא קו האמצע ואי לכך הוא כח מאזן ומשלב שתי תנועות מנוגדות - האחת קו החסד שמבטא את האני העצמי המכוון את עצמו לקראת שלמות, והאחת האני החסר שחסר בו מרכיבים מסוימים שהאני השלם נותן אותם ומאפשר למילויים.
- התאמה למציאות תוך כדי חיבור והכללה עם הדבר שחשוב בעיניו מפאת היכלת לצאת מעצמו כדי להתחבר לזולתו.
- ביטוי אמיתי להתעניינות בזולת מתוך איכפתיות והזדהות.
- ביטוי לאיזון ולחיבור בין שני הקווים המנוגדים זה לזה – האני השלם והאני החסר.
- נתינת מקום לשינוי והתעניינות במציאות של השני, תוך ביטוי אמיתי לרצון שלו להכללה עם נפש חברו.
- הקו של עולם התיקון מאפיין אותו דבר מהותי משני הקווים האחרים – קו התהו שהוא קו חסר והקו המכוון את עצמו לשלמות. המיוחד שבו שהוא מסוגל לצאת מעצמו החיצוני ולמצוא את עצמו הפנימי, הממלא את ישותו ומשלים את חסרונו על ידי חיבור למשהו שהוא חוצה לו. הוא בא לידי ביטוי בגידול בנים בשלמות האיזון תוך כדי הכללה ומתוך אהבה וכן לימוד תלמידים מתוך התחשבות והכרה במציאותם הנפשית תוך כדי הכללה. בנוסף, הכללה ונתינת מקום לשני תוך כדי התעניינות אמיתית במציאות של השני, איכפתיות והזדהות.
- בעל תודעה של תיקון והכללה, יוצא מעצמו תוך אמונה שהיציאה הזו לא תחסר לו, אלא להיפך היא תשלים את הפזל החסר בנפשו. שיתופיות בעיני האדם החפץ בתיקון והכללה הוא ערך עליון, ולא יתכן אפשרות של חיבור מבלעדי ערך זה.
לסיכום:
שילוב בין שתי תנועות מנוגדות, האחת בקו החסד שמבטא את האני המכוון את עצמו לקראת שלמות, והשניה שחסר בה מרכיבים יסודיים שהאני השלם ניחן בה ומאפשר את מילויים, הוא עיקרון יסוד של עולם התיקון ומבלעדיו אין עולם תיקון.